קטגוריה:תהלים מ ה

◥

►

◄

אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑וֹ
וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

אַ֥שְֽׁרֵי הַ/גֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑/וֹ וְֽ/לֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְ/שָׂטֵ֥י כָזָֽב׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"רהבים" - לשון גסות כמו (ישעיהו ג') ירהבו הנער שהם הרהיבוני (שיר השירים ז')

"ושטי כזב" - משטים מדרך הישר אחרי הכזב שטי איטורנאנ"ץ בלע"ז

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אשרי - אז יאמרו אל רהבים בעלי הכח לעזרו, כמו: המחצבת רהב.

ושטי - תרגום נוטה.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ולא פנה" - לבטוח בהם

"ושטי כזב" - הנוטים אחר עבודת עכו"ם שהיא דבר כזב

"אשרי" - ויאמרו אשרי וגו'

מצודת ציון

"רהבים" - ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג')

"ושטי" - ענין נטייה כמו אל ישט אל דרכיה לבך (משלי ז')

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אשרי", אושר הגבר הוא אם "שם ה' מבטחו", ר"ל כי יש בוטח בה' שיושיעהו על ידי אמצעיים טבעיים, שהאיש הזה הגם שבוטח בה' אין ה' מבטחו, ר"ל שהדבר שמקוה שע"י ישיג בטחונו אינו ה', כי הוא בוטח בה' שיושיעהו ע"י מסחרו או השתדלותו שהוא המבטח שלו, שע"י מקוה עזר מה', ואין ה' מבטחו, לא כן האיש שאינו משתדל כלל רק ישים ה' גם למבטחו היינו שהוא יבחר לו גם האמצעיים לתשועתו, (כמ"ש ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, כמש"פ שם), "ולא פנה אל רהבים", ר"ל שלא יפנה עם בטחונו בה' שימלא שאלתו באמצעות ענינים טבעיים, או ע"י בני אדם שהם "רהבים ושטי כזב", הרהב הוא התנשאות הרוח יותר על כחו, והכזב הוא הדבר הבלתי מתקיים, והם שני החסרונות שיש בבטחון על האדם, שאין ממש בם ולא התמדה כמ"ש בכ"מ: