מ"ג תהלים מ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מ · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑וֹ
  וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רהבים" - לשון גסות כמו (ישעיהו ג') ירהבו הנער שהם הרהיבוני (שיר השירים ז')

"ושטי כזב" - משטים מדרך הישר אחרי הכזב שטי איטורנאנ"ץ בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשרי", אושר הגבר הוא אם "שם ה' מבטחו", ר"ל כי יש בוטח בה' שיושיעהו על ידי אמצעיים טבעיים, שהאיש הזה הגם שבוטח בה' אין ה' מבטחו, ר"ל שהדבר שמקוה שע"י ישיג בטחונו אינו ה', כי הוא בוטח בה' שיושיעהו ע"י מסחרו או השתדלותו שהוא המבטח שלו, שע"י מקוה עזר מה', ואין ה' מבטחו, לא כן האיש שאינו משתדל כלל רק ישים ה' גם למבטחו היינו שהוא יבחר לו גם האמצעיים לתשועתו, (כמ"ש ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, כמש"פ שם), "ולא פנה אל רהבים", ר"ל שלא יפנה עם בטחונו בה' שימלא שאלתו באמצעות ענינים טבעיים, או ע"י בני אדם שהם "רהבים ושטי כזב", הרהב הוא התנשאות הרוח יותר על כחו, והכזב הוא הדבר הבלתי מתקיים, והם שני החסרונות שיש בבטחון על האדם, שאין ממש בם ולא התמדה כמ"ש בכ"מ:

ביאור המילות

"מבטחו". עמ"ש (ירמיה י"ז).

"ושטי". בא מנע"ו שוט ומתאחד עם שטה מנל"ה, עשה שטים שנאתי (לקמן ק"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא פנה" - לבטוח בהם

"ושטי כזב" - הנוטים אחר עבודת עכו"ם שהיא דבר כזב

"אשרי" - ויאמרו אשרי וגו'

מצודת ציון

"רהבים" - ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג')

"ושטי" - ענין נטייה כמו אל ישט אל דרכיה לבך (משלי ז')

<< · מ"ג תהלים · מ · ה · >>