לדלג לתוכן

בראשית רבה סד ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ז.    [ עריכה ]
"ויצו אבימלך את כל העם" א"ר אייבו אפילו צרור אל יזרוק בהם אדם הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים נו, ז): "יגורו יצפנו המה עקבי ישמורו כאשר קוו נפשי".

"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל" א"ר חנין עד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך.
"ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וַעֲבֻדָּה רבה" דניאל חייטא אמר וְעַבְדָהּ כתיב אם אין אדם עושה עצמו כמו עבד לעבדו אינו קונה אותו כענין שנא' (משלי יב, ט): "טוב נקלה ועבד לו" בנוהג שבעולם אדם צריך לטרוח ולבקש יציאות ביתו והם יושבים בביתו.
"ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו" אמר לו כל אותן עצמות שעצמת לא ממנו היה לך לשעבר היה לך חדא קווקיא עדר אחד וכדון אית לך קווקיא סגין: