מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< |
ספר משלי • פרק י"ב • פסוק ט' |
>> מהדורת הכתיב :
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם.
המהדורה המנוקדת :
טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם.
המהדורה המוטעמת :
ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
מהדורות נוספות
המהדורה הדקדוקית :
ט֣וֹב ט֣וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד2896 a נִ֭קְלֶה נִ֭קְלֶה - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד7034 וְ עֶ֣בֶד וְ - ו' החיבורעֶ֣בֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד5650 ל֑ וֹ ל֑ - מילת יחסוֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד מִ֝ מְּתַכַּבֵּ֗ד מִ֝ - מילת יחסמְּתַכַּבֵּ֗ד - פועל, התפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד3513 וַ חֲסַר וַ - ו' החיבורחֲסַר - תואר, זכר, יחיד, נסמך2638 לָֽחֶם לָֽחֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד3899 ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור ) :
ט֣וֹב מונח (משרת, דרגא 5) נִ֭קְלֶה דחי (משנה, דרגא 3)
וְעֶ֣בֶד מונח (משרת, דרגא 5) ל֑וֹ אתנחתא (מלך, דרגא 2)
מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
וַחֲסַר־לָֽחֶם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פיסוק ופירוש מודרני : טוֹב
נִקְלֶה לא מכובד וְעֶבֶד לוֹ ועובד בשביל עצמולהרחבה ,
מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם שומר על כבודו ואינו עובד ולכן אין לו מה לאכול .
פרשנות מסורתית:
כתיב:
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם.
מנוקד:
טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם.
עם טעמים:
ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טוב נקלה " - בעיניו ונעשה עבד לעצמו
"
ממתכבד " - בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טוב נקלה ". טוב מי שהוא נקלה ועבד לעצמו לעשות עבודותיו בבית ובשדה כדי שישיג טרפו ממי שהוא מתכבד ורוצה שיעבדוהו אחרים והוא חסר לחם כי הקלון אל הראשון סופו לכבוד והכבוד אל השני סופו לקלון:
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טוב " - יותר
טוב למי שנוהג
קלות בעצמו והוא
עבד לעצמו לעשות מלאכתו להתפרנס בה, ממי שמחזיק עצמו
למכובד ובוש הוא לעבוד עבודתו ובעבור זה
יחסר לחמו .
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם ", באשר בין אותות הכבוד המוסכמים בין העם הוא שלא יעשה מלאכה בעצמו כי זה נחשב לקלון ופחיתות הכבוד, הגם שיצויר שע"י שיבחר בכבוד ולא יעשה מלאכה יהיה חסר לחם, למד דעת כי אין זה מן החכמה, הוא רק מתכבד (ור"ל נראה מתכבד ואינו כן כי זה גדר ההתפעל), והוא
"
חסר לחם ", שזה קלון אמתי שהוא אין לו עבד שיעבוד עבודתו. אבל הנראה
"
נקלה " ע"י שעובד לעצמו הוא י"ל כבוד באמת,
"
כי י"ל עבד " כי הוא עצמו עובד לעצמו, וישבע לחם. ובדרך המשל המתכבד ובוש מללמוד הוא חסר לחמה של תורה, והנקלה הוא עבד לעצמו היינו לנשמתו:
פרשנות מודרנית:
ביאור מפורט על הפסוק
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יב ט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.
