ביאור:משלי יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פסוקים נוספים באותו נושא. ראו איך לאהוב ביקורת

א אֹהֵב השמח לקבל

להרחבה
מוּסָר ביקורת כואבת

להרחבה
- אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת ביקורת מנומקת

להרחבה
- בָּעַר יהיה חסר-דעת כבהמה

להרחבה
.
ב טוֹב איש טוב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה יגרום לה' להיות מרוצה מהעולם

להרחבה
, וְאִישׁ מְזִמּוֹת איש המתכנן תוכניות רעות

להרחבה
יַרְשִׁיעַ יגרום לעולם להיחשב רע בעיני ה'

להרחבה
.

השורש הוא משל ליציבות. ראו סמלי אילנות ושורשיהם

ג לֹא יִכּוֹן יתבסס ויהיה יציב

להרחבה
אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט.
ד אֵשֶׁת חַיִל אישה מוכשרת וחרוצה - עֲטֶרֶת מביאה כבוד ל-

להרחבה
בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו אישה הגורמת לבעלה לקנא

להרחבה
- מְבִישָׁה מביאה עליו בושה.
מלחמה ברשעים - במחשבה בדיבור ובמעשה
ה מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים - מִשְׁפָּט צדיקים מתכננים את מעשיהם רק במסגרת החוק והיושר

להרחבה
, תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים - מִרְמָה.
ו דִּבְרֵי רְשָׁעִים - אֱרָב דָּם הרשעים מדברים דברי-הסתה שמטרתם להרוג

להרחבה
, וּפִי יְשָׁרִים - יַצִּילֵם הישרים מצילים בדבריהם את קרבנותיהם של הרשעים

להרחבה
.
ז הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם יש להשמיד את הרשעים בבת-אחת, במכה מהירה

להרחבה
, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.
שכל, עבודה וכבוד
ח לְפִי שִׂכְלוֹ חכמתו והצלחתו

להרחבה
יְהֻלַּל יזכה לשבח על יתרונו

להרחבה
אִישׁ, וְנַעֲוֵה לֵב מי שמחשבותיו מעוותות, ואין בהן חכמה או הצלחה

להרחבה
יִהְיֶה לָבוּז.
ט טוֹב נִקְלֶה לא מכובד וְעֶבֶד לוֹ ועובד בשביל עצמו

להרחבה
, מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם שומר על כבודו ואינו עובד ולכן אין לו מה לאכול.
י יוֹדֵעַ מכיר מקרוב

להרחבה
צַדִּיק נֶפֶשׁ הצרכים החומריים של

להרחבה
בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי מעשים הנראים כרחמים על הבהמה, כמו האכלה בכמויות גדולות

להרחבה
רְשָׁעִים אַכְזָרִי מבטאים זרות, ניתוק והתעלמות מצרכיה של הבהמה

להרחבה
.
יא עֹבֵד אַדְמָתוֹ עובד בעסק העצמאי שלו

להרחבה
יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף משתדל להתחבר אל-

להרחבה
רֵיקִים כנופיות של אנשים בטלנים

להרחבה
חֲסַר לֵב יאבד לא רק את פרנסתו אלא גם את שכלו, כי יושפע מחבריו

להרחבה
.

עוד על הבדלי המושגים. ראו רע - רשע

יב חָמַד רָשָׁע מְצוֹד מסעות ציד רָעִים בחברתם של אנשים רעים, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן השורש יתן פרי לצדיק, ואינו צריך לצאת למסעות

להרחבה
.
דיבורים מסוכנים ודיבורים מועילים
יג בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם כאשר השפתיים מורדות בבעליהן ויש "פליטת פה"

להרחבה
מוֹקֵשׁ רָע זה מכשול מסוכן מאד, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק הצדיק רגיל לדבר רק דברי צדק ולכן ניצל מצרה זו

להרחבה
.
יד מִפְּרִי פִי אִישׁ הגמול שמקבל האדם מאת ה' על דיבוריו הטובים

להרחבה
יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם כמו הגמול שמקבל האדם מאת ה' על מעשיו הטובים

להרחבה
(ישוב) יָשִׁיב לוֹ.
אנשים שטחיים לא מוכנים לקבל עצות ומתגלים בקלונם

אחד המאפיינים של האויל הוא, שאינו מוכן לקבל עצות וביקורת. ראו אוילים ותוכחות

טו דֶּרֶךְ אֱוִיל אדם שטחי יָשָׁר ללא מכשולים

להרחבה
בְּעֵינָיו לדעתו

להרחבה
, וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם אך החכם מוכן להקשיב גם לעצותיהם של אחרים המזהירים אותו מפני מכשולים בדרכו.
טז אֱוִיל - בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ ברגע שהוא כועס, כעסו מתגלה לסובבים אותו

להרחבה
, וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם הפיקח יודע להסתיר את הכעס, שהוא ביזיון עבורו

להרחבה
.
עדי אמת ושקר
יז יָפִיחַ אֱמוּנָה המעיד עדות אמינה יַגִּיד צֶדֶק יגרום בדבריו לעשיית צדק, וְעֵד שְׁקָרִים והמנסה להעיד עדות שקר על-מנת לגרום, כביכול, לעשיית צדק מִרְמָה יגרום רק להטעיה ועיוות הדין

להרחבה
.
יח יֵשׁ בּוֹטֶה מתחייב, נודר או נשבע

להרחבה
כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב ונדרו גורם נזק רב לעצמו או לאחרים

להרחבה
, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים היודעים להקשיב ולדבר

להרחבה
- מַרְפֵּא מתקנים את הנזק בכך שמוצאים לנודר פתח להשתחרר מהתחייבותו המזיקה.
יט שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד הדובר אמת יצליח לשמור על גירסה יציבה ועקבית לאורך זמן

להרחבה
, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר הדובר שקר יצליח לשמור על עקביות רק כל עוד הוא רגוע, רק עד שהוא מתחיל להתרגש, אז יתבלבל ויפליל את עצמו

להרחבה
.
מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה
כ מִרְמָה בְּלֶב ממלאת את המחשבות של-

להרחבה
חֹרְשֵׁי רָע היועצים לרעיהם לפגוע בזולת, נאלצים כל ימיהם להשתמש בתחבולות הטעיה כדי להסתיר את מעורבותם

להרחבה
, וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם היועצים לרעיהם להשלים עם הזולת שִׂמְחָה אין צורך לרמות לאורך זמן, שהרי כשהצדדים משלימים הם מודים ליועצים, ולכן לבם מלא שמחה

להרחבה
.
כא לֹא יְאֻנֶּה יקרה בטעות לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן דבר רע, חטא

להרחבה
, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע עושים "מלא" מעשים רעים, כי עבירה גוררת עבירה.
שקר ואמונה, רמאות וחריצות
כב תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה המקיימים את הבטחותיהם, הגורמים גם לאחרים לדבר אמת

להרחבה
רְצוֹנוֹ.

דרך הביניים הראויה בין הערום לבין הכסיל היא לפרסם את הדברים שיודעים בצנעה ובאופן שרק הראויים יבינו. ראו צופן החכמים

כג אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת מסתיר גם את הדברים שהוא יודע היטב

להרחבה
, וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת מפרסם גם את הדברים שהוא יודע באופן שטחי בלבד

להרחבה
.
כד יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל החרוצים ראויים לשמש בתפקידי ניהול ופיקוד

להרחבה
, וּרְמִיָּה ויד רמיה תִּהְיֶה לָמַס הרמאים ראויים להישלח לעבודות שירות וכפיה

להרחבה
.
כה דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ - יַשְׁחֶנָּה יכניע אותה וישתלט עליה בכוח שכלו

להרחבה
, וְדָבָר דיבור, שיחה

להרחבה
טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה יהפוך את הדאגה לשמחה.
כו יָתֵר תר ומחפש את הדרך הנכונה

להרחבה
מֵרֵעֵהוּ עבור מכריו

להרחבה
צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.

עוד על הניגוד בין המושגים. ראו חריצות - רמיה

כז לֹא יַחֲרֹךְ לא יוכל להציג בחלון הראווה רְמִיָּה אדם רמאי צֵידוֹ את הרכוש שהשיג במרמה, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ ורכושו של אדם חרוץ יביא לו כבוד

להרחבה
.
כח בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.



הערות

פסוק כח רומז, אולי, רומז ל(בראשית ג כד): "דרך עץ החיים".