ביאור:חסר לב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בימינו, אדם חסר לב הוא אדם אכזרי, חסר רגשות.
אולם, בלשון המקרא, לב הוא מקום המחשבות , ולכן חסר לב הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב, אדם שיש לו פגם בכישוריו השכליים.
כשהחכם בספר משלי רוצה להדגיש את חוסר-ההיגיון בפעולה מסויימת, הוא מייחס אותה ל"חסר לב", כדי לומר שרק אדם שאינו מסוגל לחשוב - יכול לעשות פעולה זו:
- ניאוף: (משלי ו לב): "נאף אשה חסר לב, משחית נפשו הוא יעשנה"( פירוט ), וכן (משלי ז ז): "וארא בפתאים, אבינה בבנים, נער חסר לב"( פירוט )
- חתימה על ערבות: (משלי יז יח): "אדם חסר לב תוקע כף, ערב ערבה לפני רעהו"( פירוט ).
- הצטרפות לכנופיה של בטלנים: (משלי יב יא): "עבד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים חסר לב"( פירוט )
- הצטרפות לכנופיה של לצים או כסילים: (משלי ט ד): "מי פתי יסר הנה, חסר לב אמרה לו... מי פתי יסר הנה, וחסר לב ואמרה לו..."(ראו חכמות וכסילות - מי תנצח? ).
- בוז לזולת: (משלי יא יב): "בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש"( פירוט )
- עצלות והזנחת העסק הפרטי: (משלי כד ל): "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב , והנה עלה כולו קמשונים..."( פירוט )
פסוקים נוספים[עריכה]
- (משלי י יג): "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב"- אדם נבון יכול להשפיע על הזולת בחכמה שבשפתיו, אבל אדם חסר-לב אינו מסוגל להשפיע, ונאלץ להשתמש בכפיה ובמכות ( פירוט ).
- (משלי י כא): "שפתי צדיק ירעו רבים, ואוילים בחסר לב ימותו"- אדם העושה צדק יכול להנהיג ולנהל את הזולת בדיבורו, אבל אדם שטחי אינו מסוגל להנהיג ונשאר בודד וללא אף לב שתומך בו ( פירוט ).
- (משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב , ואיש תבונה יישר לכת"- אדם שאין לו שכל לשמוח בדברי חכמה, צריך לשמח את עצמו בשטויות ודברי איוולת ( פירוט ).
מושגים דומים ומנוגדים[עריכה]
- פתי הוא אדם שמתפתה בקלות . אדם חסר לב יכול להיות פתי , אם כישוריו השכליים הנמוכים גורמים לכך שהוא מאמין לכל אדם ומתפתה ללכת אחריו, ולכן בכמה פסוקים נזכרו חסר לב ופתי ביחד (ראו למעלה, בפסוקים מפרק ז ומפרק ט). אך אדם חסר לב יכול להיות גם ההיפך הגמור מפתי - הוא יכול להיות בז לרעהו , מזלזל בכל אדם ואינו מאמין לאף אחד (ראו למעלה בפסוק מפרק יא).
- נבון הוא אדם שיודע לחשוב ולהסיק מסקנות, המחשבה היא בלב ולכן נבון ואיש תבונה נזכרים כמה פעמים כניגוד לחסר לב (ראו בפסוקים מפרק ז, י, יא, טו).
- חכם לב הוא אדם שלומד ומפנים , וגם הוא מנוגד לחסר-לב.
פירושים נוספים[עריכה]
ע"פ מלבי"ם, לב הוא הכוח שמאפשר לאדם למשול ביצרו הרע ולהתגבר על תאוותיו, ו חסר-לב הוא אדם שחסר לו הכוח הזה - הוא לא מסוגל למשול ביצרו: " "מי שחסר לו כוח הממשלה בנפשו" " (ביאור המילות על משלי ט ד) , " "שחסר לו כוח המושל לעצור בעד תאוותו" " (ביאור העניין על משלי ז ו) .
לענ"ד, משמעות זו מתאימה למושג פתי , שהוא אדם שמתפתה בקלות ואינו מצליח למשול ביצרו . המושג חסר-לב מתאר אדם שאינו מסוגל לחשוב, אדם פגום בשכלו, כפי שהסברתי למעלה.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xsrlv