קטגוריה:משלי ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משלי ט ד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

    מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו    
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
  חֲסַר־לֵ֗֝ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים

* * *

מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽ/וֹ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

ביאור קצר על כל הפרק ביאור מפורט על הפסוק

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא סנונית הכתר על התורה Sefaria