ביאור:משלי ט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ט טו: "לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם:"

תרגום מצודות: - לקרוא להעוברים שם דרך מהלכם, ההולכים באורח מישור בדרכי ה'.

והיא ענין מליצה, לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה, ומראָה ערבוּת ותענוּג העבירה.

תרגום ויקיטקסט: - כדי לקרוא לעוברי-דרך, ההולכים בקו ישר ועוברים במקרה דרך ביתה -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט טו.


דקויות[עריכה]

מדוע כסילות קוראת דווקא למיישרים אורחותם?[עריכה]

1. באופן מילולי, הכוונה לאנשים שהולכים בקו ישר, הקו הקצר ביותר בין שתי נקודות. הם רוצים לקצר את הדרך, ולכן עוברים במקרה ליד ביתה של הכסילות. והעניין, שאשת כסילות אינה מתאמצת במיוחד אלא רק יושבת על פתח ביתה וקוראת לאנשים שעוברים שם במקרה.

2. אולם ברוב ספר משלי, השורש ישר בא במשמעות מוסרית, והכוונה כאן לאנשים המתנהגים על-פי כללי היושר. בניגוד לנער חסר-הלב ההולך ליד ביתה של אשה זונה (ראו משלי ז8-9), האנשים בפרק ט מיישרים אורחותם ומתרחקים מזנות, ולכן הכסילות מציעה להם פיתוי "קל" יותר - דברי פתיות והבל. זו האסטרטגיה של הכסילות: "אם הם לא חוטאים - לפחות שיבטלו את זמנם, העיקר שלא יעסקו בחכמה" (ע"פ רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/09-15