לדלג לתוכן

ביאור:משלי ט ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ט ה: "'לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי."

תרגום מצודות: '- אם אין לכם משל עצמיכם, בואו הנה ואכלו בלחמי, ושתו היין אשר מסכתי (מזגתי) אני'.

והוא ענין מליצה לומר: הלא חכמת התורה היא נחמדת מאירת עינים וחוננת דעת לההוגים בה, וכאלו מכרזת ואומרת: כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד, ואם צפוּן לבו מִשֵׂכֶל - אני אַשְׂכִּילוֹ דעה.

תרגום ויקיטקסט: 'לכו ובואו אליי, לחמו (איכלו) מהלחם שהכנתי, ושתו מהיין שמסכתי (מזגתי)!'


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט ה.


הקבלות

[עריכה]

1. גם הנביא ישעיהו הציע לאנשים אוכל בחינם כדי שיבואו לשמוע את נבואתו, (ישעיהו נה א): "הוֹי! כָּל צָמֵא - לְכוּ לַמַּיִם; וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף - לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב"*.

2. ברוב ספר משלי, היין נחשב לדבר רע, אולם בפסוקים שלנו הוא משמש כאמצעי שמטרתו לעזור לנערים להתגבר על פיתויי הרחוב.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/09-05