ביאור:משלי ט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי ט יד: "וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ, עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת;"

תרגום מצודות: וישבה לפתח ביתה, לראות העוברים דרך עליה; על כסאה עומדת במרום העיר, להשמיע קולה למרחוק -

תרגום ויקיטקסט: והיא יושבת ליד פתח ביתה, על כיסא מכובד, במשרה בכירה במרומי הקרת (העיר) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט יד.


דקויות[עריכה]

בתחילה על גפי ולבסוף על כיסא[עריכה]

פסוק 14 המדבר על אשת כסילות דומה לפסוק 3 המדבר על גברת חכמות. ההבדלים בין שני התיאורים מסבירים מדוע האחת חכמה והשניה כסילה.

קרת היא קריה, עיר המלוכה; כסא = משל לכוחו של השליט; גברת כסילות יושבת על כיסא שנמצא במרומי קרת, בראש הגבעה שהעיר בנויה עליה. לעומת זאת, החכמה נמצאת מחוץ לעיר - היא הרי צריכה לשלוח את נערותיה כדי להגיע אל העיר, וגם אז היא מגיעה רק על גפי מרומי קרת - האגפים שנמצאים בצלעות הגבעה (פסוק 3).

החכמה נמצאת מחוץ לעיר המלוכה, היא צריכה להתאמץ ולשלוח שליחוֹת כדי להביע את דעתה במרומי השלטון. וגם שם היא נמצאת על גפי, כלומר לבד, במיעוט. לעומתה, הכסילות נמצאת בתוך עיר המלוכה, יושבת בנחת על כיסא השלטון.

על-פי הפשט מדובר בשתי נשים שונות, אולם חז"ל פירשו שמדובר באותה אישה! "כתיב על גפי וכתיב על כיסא - בתחילה על גפי, ולבסוף על כיסא!" (רבה בר בר חנה בסנהדרין לח., ורבא בעבודה זרה יט.).

אותה אישה בדיוק יכולה להיות חכמה או כסילה - כשהיא באופוזיציה, היא נאלצת לפעול בחכמה, להשקיע ולהתאמץ ולשלוח שליחות כדי שישימו לב אליה במרומי קרת; אולם כשהיא כבר מגיעה לכיסא השלטון, היא מרגישה שכבר אין לה צורך להתאמץ, והיא יושבת בעצלות בפתח ביתה.

הקבלות[עריכה]

גם קהלת מתאר מצב דומה, (קהלת י ו): "נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים": הסכל - הכסילות - נמצאת למעלה - קרוב לשלטון.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/09-14