מצודות על משלי ט
<< · מצודות על משלי · ט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"חכמות" - כל אחת מהחכמות בנתה בית לעצמה.
"חצבה" - בנויה על הרבה עמודים, וחצובים המה זה כזה בהשוואה גמורה, והוא דבר הנחמד לעין הרואה.
מצודת ציון
"חצבה" - ענין כריתה וחיתוך הנופל באבנים.פסוק ב
מצודת דוד
"טבחה טבחה" - שחטה זבחים ומזגה יינה, ואף ערכה שולחנה להאכיל להקרואים.
מצודת ציון
"מסכה" - ענין מזיגת היין במים, כמו (ישעיהו ה): "למסוך שכר".
"ערכה" - ענין סידור.פסוק ג
מצודת דוד
"תקרא" - כל אחת תקרא ע"י נערותיה על גבהי מרום העיר להשמיע הקול למרחוק.
מצודת ציון
"גפי" - ענין כנף, ובדברי רז"ל (חולין מו.): "עד בין אגפים". ור"ל: במקום גבוה, שהעוף יפרח שם באגפיו.
"קרת" - מלשון קריה ועיר.פסוק ד
מצודת דוד
"מי פתי" - ותאמר מי פתי, שאין בו תבונה להכין מאכל, יסור ממקומו ויבוא הנה; וכן תקרא לחסר לב מכל וכל, ותאמר לו:פסוק ה
מצודת דוד
"לכו לחמו" - אם אין לכם משל עצמיכם, בואו הנה ואכלו בלחמי ושתו היין אשר מזגתי אני, והוא ענין מליצה לומר: הלא חכמת התורה היא נחמדת מאירת עינים וחוננת דעת לההוגים בה, וכאלו מכרזת ואומרת: כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד, ואם צפון לבו משכל אני אשכילו דעה.
מצודת ציון
"לחמו" - אכלו לחם, ולתוספת ביאור אמר "בלחמי". וכן (ישעיהו י): "מסעף פארה".פסוק ו
מצודת דוד
"עזבו" - לזאת אתם פתאים עזבו דרכיכם ותחיו, וצעדו מעתה בדרך בינה.
מצודת ציון
"ואשרו" - וצעדו, כמו (משלי כג): "ואשר בדרך לבך".פסוק ז
מצודת דוד
"יוסר לץ" - ר"ל: אבל את הלץ ואת הרשע לא אוכיח, כי המוכיח את הלץ לוקח לעצמו קלון, כי יתלוצץ בו ויבזהו; והמוכיח לרשע מביא מום על עצמו, כי ישיב לו "אף אתה כמוני" ויפגום בכבודו, ולזה אין לי עסק עמהם.פסוק ח
מצודת דוד
"פן ישנאך" - כי הוא חכם בעיניו, ודרכו ישרה לפניו.
"ויאהבך" - כי הוא חפץ בתיקון מידותיו, ולומד מכל אדם.פסוק ט
מצודת דוד
"תן לחכם" - ר"ל: אמור לו דברי חכמה, ויחכם מדעתו עוד יותר.
"הודע לצדיק" - משמרת הצדק
"ויוסיף לקח" - מדעתו יוסיף לימוד, לעשות משמרת למשמרת.פסוק י
מצודת דוד
"תחלת" - יראת ה' היא תחילת החכמה, כי היראה מביאה לידי חכמה.
"ודעת קדושים" - לקדש עצמו במותר לו, מביא לידי בינה.פסוק יא
מצודת דוד
"כי בי" - בעבור עסק התורה ירבו ימיך, והימים האלה יוסיפו לך שנות חיים, כי ברבות הימים תרבה במעשים טובים ויתווסף לך בזה שנות חיים בעולם הבא.פסוק יב
מצודת דוד
"חכמת לך" - החכמה תהיה לך לתועלת.
"ולצת" - ואם תתלוצץ באנשים, אתה לבדך תשא עונש.פסוק יג
מצודת דוד
"אשת כסילות" - הנה אשה סכלה תהמה בקולה, והיא פתיות ואינה יודעת מאומה, ותהמה בבלי דעת.פסוק יד
מצודת דוד
"לפתח ביתה" - לראות העוברים דרך עליה.
"מרומי קרת" - על כסאה עומדת במרום העיר, להשמיע קולה למרחוק.פסוק טו
מצודת דוד
"לעוברי דרך" - להעוברים שם דרך מהלכם, ההולכים באורח מישור בדרכי ה'; והיא ענין מליצה לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה ומראָה ערבות ותענוג העבירה.פסוק טז
מצודת דוד
"מי פתי" - מי הוא הפתי, המחסר נפשו מטובה, יסור ממקומו ויבא הנה, אשכילו חכמה; כי מניעת ערבות העבירה תחשב בעיניה לכסילות.
"וחסר לב" - מי הוא החסר לב המונע עצמו מטובה? והוא כפל ענין במילים שונות.
"ואמרה לו" - וכן תאמר לו:פסוק יז
מצודת דוד
"מים גנובים" - הלא מים גנובים יותר ימתקו משאינם גנובים, ולחם גנוב הנאכל במסתר הלא למאד יונעם, ר"ל: אין טעם ההיתר דומה לטעם האיסור, ומדוע אם-כן מנעת עצמך מהם?
מצודת ציון
"ינעם" - ענין מתיקות וערבות.פסוק יח
מצודת דוד
"ולא ידע" - הנמשך אחריה אין נותן לב לדעת כי שם הוא מקום הרפאים, הם המתים שנרפו ונחלשו ע"י המיתה, ר"ל: הנמשך אחר התאווה הוא מעותד למות על ידה.
"בעמקי" - בעומק הגיהנם ירדו הקרואים ממנה ובאים לה.
<< · מצודות על משלי · ט · >>