מצודות על משלי ח
<< · מצודות על משלי · ח · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"בית" - מקום.
מצודת דוד
"בראש מרומים" - כאילו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק.
"עלי דרך" - נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות, ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים.פסוק ג
מצודת ציון
"ליד" - למקום.
"לפי קרת" - לפתח העיר.
"תרונה" - ענין הכרזה, כמו (משלי א): "בחוץ תרונה".
מצודת דוד
"ליד שערים" - וסמוך הוא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה.
"מבוא פתחים" - ר"ל: עשויים המה לבוא בפתחיה, כי השערים ההמה פתוחים ועומדים, ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם.
"תרונה" - שמה מכרזת החכמה את אמריה. וכל זה הוא ענין מליצה לומר: הלא שבחה ידוע וכאילו מכרזת בפרסום רב.פסוק ד
מצודת ציון
"אישים" - אנשים.
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
"ערמה" - התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות.
"הבינו לב" - תנו בינה אל הלב.פסוק ו
מצודת ציון
"נגידים" - שרים וחשובים.
מצודת דוד
"נגידים" - ר"ל דברים חשובים ונכבדים.
"ומפתח שפתי" - מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים. וכפל הדבר במ"ש.פסוק ז
מצודת ציון
"יהגה" - ידבר.
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"נפתל" - עקמימות, כמו (תהלים יח): "ועם עקש תתפתל".
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"נכוחים" - ענין יושר, כמו (עמוס ג): "עשות נכוחה".
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"מחרוץ" - מין זהב טוב.
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"מזמות" - מחשבות.
מצודת דוד
"שכנתי ערמה" - אני שוכן בערמה, ר"ל: אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה.
"ודעת" - אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצר הרע המסית. וכפל הדבר במלות שונות.פסוק יג
מצודת ציון
"גאה וגאון" - שניהם ענין גאוה.
מצודת דוד
"יראת ה'" - תוכן יראת ה' היא לשנוא את הרע, והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו.
"שנאתי" - ר"ל את כל אלה שנאתי גם אני.פסוק יד
מצודת ציון
"ותושיה" - תשות הכח.
מצודת דוד
"לי עצה" - בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית.
"ותושיה" - ר"ל: על ידי יותש כח היצר הרע.
"אני בינה" - אני הנותן בינה להלחם למולו.
"לי גבורה" - על ידי יתגבר עליו. וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין.פסוק טו
מצודת ציון
"ורוזנים" - שרים.
"יחוקקו" - מלשון חוק וגזרה.
מצודת דוד
"בי מלכים ימלוכו" - על-ידי תתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה.
"יחוקקו צדק" - על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.פסוק טז
מצודת ציון
"ישורו" - יעטו שררה וממשל.
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"אהב" - כמו אאהב.
מצודת דוד
"אוהבי אהב" - אוהב אני את האוהבים אותי.
"ומשחרי" - הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה.פסוק יח
מצודת ציון
"עתק" - חוזק, כמו (תהלים צד): "יביעו ידברו עתק".
מצודת דוד
"אתי" - על-ידי ישיג עושר וכבוד.
"הון עתק וצדקה" - ישיג הון חזק רב, ובצדקה תנתן לו מה', כי לא יקופח שכר תורתו לעולם הבא בעבור ההון שהשיג.פסוק יט
מצודת דוד
"פריי" - מתן שכר התורה.
"ותבואתי" - מוסב על מלת טוב, לומר: ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה. וכפל הדבר במילים שונות.פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"ה' קנני" - ברא אותי להיות קנויה לו, וכן (בראשית יד): "קונה שמים".
"ראשית דרכו" - בתחילת הבריאה.
"קדם" - קודם מעשיו.
"מאז" - מכבר, ר"ל מזמן רב.פסוק כג
מצודת ציון
"נסכתי" - ענין ממשלה, כמו (יהושע יג): "נסיכי סיחון".
מצודת דוד
"מעולם" - מימות עולם אני נסוכה ומושלת.
"מראש" - אני מן הראשונים, מהקודמים לבריאת הארץ. כי אמרו רז"ל: שבעה דברים קדמו לבריאת העולם, והתורה אחת מהם.פסוק כד
מצודת ציון
"חוללתי" - ענין בריאה, כמו (תהלים צ): "ותחולל ארץ".
"נכבדי מים" - ריבוי המים, כמו (במדבר כ): "בעם כבד".
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"הטבעו" - מלשון טביעה.
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם.
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"בחוקו" - מלשון חקיקה.
"חוג" - הוא העיגול, הנעשה ע"י כלי ולה ב' ראשים, יעמיד ראש האחד במקום עמדו והשני יסבב סביבו ונעשה עיגול. וכן (ישעיהו מ): "היושב על חוג הארץ".
מצודת דוד
"בהכינו" - בעת הכינו את השמים הייתי שם אני, כלומר נבראתי קודם להן.
"בחוקו" - בעת חקק עגול הארץ לכסות על-פני התהום.פסוק כח
מצודת ציון
"באמצו" - מלשון אומץ וחוזק.
"בעזוז" - מלשון עוז.
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"בשומו" - בעת שם לים חוק וגבול, אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה.
"בחוקו" - בעת חקק יסודי הארץ. וכל זה מוסב על "שם אני" האמור במקרא שלפני פניו.פסוק ל
מצודת ציון
"אמון" - ענין גידול הילד והתעסקות בו, כמו (ישעיהו מט): "והיו מלכים אומניך".
"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח.
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת ציון
"ואל תפרעו" - אל תבטלו, כמו (שמות ה): "תפריעו את העם".
מצודת דוד
פסוק לד
מצודת ציון
"לשקוד" - ענין מהירות, כמו (ירמיהו א): "שוקד אני".
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת ציון
"ויפק" - ויוציא, כמו (משלי ג): "יפיק תבונה".
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת דוד
"וחטאי" - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה.
"כל משנאי וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.
<< · מצודות על משלי · ח · >>