מצודות על משלי ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · ח · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא חכמה תקרא" - ר"ל: מעלת החכמה הלא נכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תאמר אמריה להמשך אחריה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בראש מרומים" - כאילו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק.

"עלי דרך" - נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות, ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים.

מצודת ציון

"בית" - מקום.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ליד שערים" - וסמוך הוא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה.

"מבוא פתחים" - ר"ל: עשויים המה לבוא בפתחיה, כי השערים ההמה פתוחים ועומדים, ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם.

"תרונה" - שמה מכרזת החכמה את אמריה. וכל זה הוא ענין מליצה לומר: הלא שבחה ידוע וכאילו מכרזת בפרסום רב.

מצודת ציון

"ליד" - למקום.

"לפי קרת" - לפתח העיר.

"תרונה" - ענין הכרזה, כמו (משלי א): "בחוץ תרונה".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אליכם" - ואלה אמריה: אליכם אישים וגו'.

מצודת ציון

"אישים" - אנשים.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ערמה" - התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות.

"הבינו לב" - תנו בינה אל הלב.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נגידים" - ר"ל דברים חשובים ונכבדים.

"ומפתח שפתי" - מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים. וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"נגידים" - שרים וחשובים.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותועבת וגו'" - דברי רשע מתעבות שפתי מלדברם.

מצודת ציון

"יהגה" - ידבר.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצדק כל אמרי פי" - נאמרים בצדק.

מצודת ציון

"נפתל" - עקמימות, כמו (תהלים יח): "ועם עקש תתפתל".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למבין" - למי שיש לו בינה להבין אמריה.

מצודת ציון

"נכוחים" - ענין יושר, כמו (עמוס ג): "עשות נכוחה".

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל כסף" - ר"ל: היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף.

מצודת ציון

"מחרוץ" - מין זהב טוב.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל חפצים" - כל הדברים שאדם חפץ ורוצה בהם לא ידמו אליה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכנתי ערמה" - אני שוכן בערמה, ר"ל: אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה.

"ודעת" - אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצר הרע המסית. וכפל הדבר במלות שונות.

מצודת ציון

"מזמות" - מחשבות.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יראת ה'" - תוכן יראת ה' היא לשנוא את הרע, והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו.

"שנאתי" - ר"ל את כל אלה שנאתי גם אני.

מצודת ציון

"גאה וגאון" - שניהם ענין גאוה.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לי עצה" - בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית.

"ותושיה" - ר"ל: על ידי יותש כח היצר הרע.

"אני בינה" - אני הנותן בינה להלחם למולו.

"לי גבורה" - על ידי יתגבר עליו. וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין.

מצודת ציון

"ותושיה" - תשות הכח.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בי מלכים ימלוכו" - על-ידי תתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה.

"יחוקקו צדק" - על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.

מצודת ציון

"ורוזנים" - שרים.

"יחוקקו" - מלשון חוק וגזרה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בי שרים" - על-ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים, כי כאשר ילכו בחוקות התורה תמשך ממשלתם.

מצודת ציון

"ישורו" - יעטו שררה וממשל.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהבי אהב" - אוהב אני את האוהבים אותי.

"ומשחרי" - הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה.

מצודת ציון

"אהב" - כמו אאהב.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתי" - על-ידי ישיג עושר וכבוד.

"הון עתק וצדקה" - ישיג הון חזק רב, ובצדקה תנתן לו מה', כי לא יקופח שכר תורתו לעולם הבא בעבור ההון שהשיג.

מצודת ציון

"עתק" - חוזק, כמו (תהלים צד): "יביעו ידברו עתק".

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פריי" - מתן שכר התורה.

"ותבואתי" - מוסב על מלת טוב, לומר: ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה. וכפל הדבר במילים שונות.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהלך" - אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו'.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יש" - ר"ל: יש אתי טובה הרבה להנחיל את אוהבי, ואמלא את אוצרותיהם מן הטובה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' קנני" - ברא אותי להיות קנויה לו, וכן (בראשית יד): "קונה שמים".

"ראשית דרכו" - בתחילת הבריאה.

"קדם" - קודם מעשיו.

"מאז" - מכבר, ר"ל מזמן רב.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעולם" - מימות עולם אני נסוכה ומושלת.

"מראש" - אני מן הראשונים, מהקודמים לבריאת הארץ. כי אמרו רז"ל: שבעה דברים קדמו לבריאת העולם, והתורה אחת מהם.

מצודת ציון

"נסכתי" - ענין ממשלה, כמו (יהושע יג): "נסיכי סיחון".

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באין תהומות" - בעוד לא היו תהומות נבראתי אני.

מצודת ציון

"חוללתי" - ענין בריאה, כמו (תהלים צ): "ותחולל ארץ".

"נכבדי מים" - ריבוי המים, כמו (במדבר כ): "בעם כבד".

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בטרם" - עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות נבראתי אני.

מצודת ציון

"הטבעו" - מלשון טביעה.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד לא" - מוסב על חוללתי, לומר: חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם. וכפל הדבר כדרך המליצה.

מצודת ציון

"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהכינו" - בעת הכינו את השמים הייתי שם אני, כלומר נבראתי קודם להן.

"בחוקו" - בעת חקק עגול הארץ לכסות על-פני התהום.

מצודת ציון

"בחוקו" - מלשון חקיקה.

"חוג" - הוא העיגול, הנעשה ע"י כלי ולה ב' ראשים, יעמיד ראש האחד במקום עמדו והשני יסבב סביבו ונעשה עיגול. וכן (ישעיהו מ): "היושב על חוג הארץ".

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באמצו" - בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל, ובעת חיזק את מעינות התהום.

מצודת ציון

"באמצו" - מלשון אומץ וחוזק.

"בעזוז" - מלשון עוז.

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשומו" - בעת שם לים חוק וגבול, אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה.

"בחוקו" - בעת חקק יסודי הארץ. וכל זה מוסב על "שם אני" האמור במקרא שלפני פניו.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואהיה" - הייתי מגודלת אצלו, והייתי לו לשעשוע בכל יום, ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה.

מצודת ציון

"אמון" - ענין גידול הילד והתעסקות בו, כמו (ישעיהו מט): "והיו מלכים אומניך".

"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח.

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משחקת" - אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו ושעשועי היא עם בני אדם ר"ל המה שמחים בי ואני בהם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה בנים" - הואיל ואני חשובה כל-כך, מהראוי שתשמעו לי, ואשרי לאלו אשר ישמרו דרכי.

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו" - בתחלה שימעו המוסר להיות יראת ה' על פניכם, ואחר-כך לימדו חכמה; ואז בודאי לא תבטלו את החכמה, הואיל ותקדים לה היראה.

מצודת ציון

"ואל תפרעו" - אל תבטלו, כמו (שמות ה): "תפריעו את העם".

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשקוד" - למהר לבוא אל דלתותי בכל יום, ולשבת בקבע במזוזות פתחי, כדרך השומר היושב ומשמר בקבע.

מצודת ציון

"לשקוד" - ענין מהירות, כמו (ירמיהו א): "שוקד אני".

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפק" - ומוציא רצון מה', ר"ל ה' יהיה מרוצה לו.

מצודת ציון

"ויפק" - ויוציא, כמו (משלי ג): "יפיק תבונה".

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחטאי" - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה.

"כל משנאי וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.