קטגוריה:משלי ח יד
לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה.
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.
לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה
אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃
לִֽי לִֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs־עֵ֭צָה עֵ֭צָה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6098
מורפ': HNcfsa וְתוּשִׁיָּ֑ה וְ - ו' החיבור
תוּשִׁיָּ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8454
מורפ': HC/Ncfsa אֲנִ֥י אֲנִ֥י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs בִ֝ינָ֗ה בִ֝ינָ֗ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 998
מורפ': HNcfsa לִ֣י לִ֣ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs גְבוּרָֽה גְבוּרָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1369
מורפ': HNcfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
לִֽי־עֵ֭צָה דחי (משנה, דרגא 3)
וְתוּשִׁיָּ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)
אֲנִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) בִ֝ינָ֗ה גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
לִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) גְבוּרָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רלב"ג
ולי גם כן "תושיה", רוצה לומר, השגת הנימוס המושכל אשר בדברים, והוא מהותו ומשיגיו העצמיים, ואלו הם חלקיו, הפינה הראשונה, להעיר על תועלתם, ומהותה, איך לא תצטרך לזכות הדברים ההכרחיים קודם ההשתדלות בה, לפי שכבד זכרה אחר החכמה, וזה ממה שצריך שתוקדם תחילה החכמה, קודם ההשתדלות בבינה, וכבר זכר זה בביאור במה שקדם.
"אני בינה לי גבורה" - רוצה לומר, כי לחכמה יהיה ההשגה בדברים הנמשכים לפי הסידור הטבעי; ואמנם, מה שיתחדש שיהיה כנגד הסידור ההוא, כמו העניין בנפלאות, והוא הנקרא גבורה, אשר לא יבואו בסיבות העצמיות, הנה החקירה עליו תהי גבורה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותושיה" - תשות הכח.
מצודת דוד
"לי עצה" - בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית.
"ותושיה" - ר"ל: על ידי יותש כח היצר הרע.
"אני בינה" - אני הנותן בינה להלחם למולו.
"לי גבורה" - על ידי יתגבר עליו. וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "משלי ח יד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.