" - שניהם ענין גאוה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יראת ה'", וכבר התבאר כי יראת ה' ראשית דעת
(למעלה א' ז') שבאשר התחלות החכמה לא יודעו במופת, א"א לבא בם לכלל דעת שידע אותה בידיעה ברורה רק ע"י המוסר ויראת ה', שע"י יקבע בלבו להאמין ולעשות כחקי החכמה שנקבעו מה', וא"א שיגיע ע"י מזימות ומחשבות עמוקות בחכמה לכלל דעת, רק ע"י שיקדם לה יראת ה', וכבר התבאר ג"כ
(שם פסוק ב') במ"ש לדעת חכמה ומוסר שא"א להגיע בחכמה לכלל דעת רק ע"י המוסר שהיא יראת ה', כי באשר חקי החכמה הם סותרים אל טבע לב האדם שמטבעו להעלות על לבו ציורים רעים שהם הפך החכמה ויש להם מלחמה עם חקי החכמה, ובשגם בעת ימשלו בנפשו ציורי הגאוה, שעי"ז יהיה חכם בעיניו, שע"י גאותו ידמה בלבו כי יצרי לבבו הם חקי החכמה וראוי ללכת בהם, והוא ילך הפך מחקי החכמה, וא"א שישיג דעת חכמה רק ע"י יראת ה', ועז"א כי יש תקנה להשקיט שאון גלי הנפש וציוריה הרעים ע"י יראת ה' מוסר חכמה, כי יראת ה' שנאת רע גאה וגאון, ועת תמשול היראה בלבבו ילבש ענוה ויכנע לפני חקי החכמה הנתונים מה' והציורים הרעים כמו ציורי קנאה ותאוה ימחו מלבו ע"י היראה, אולם כבר אמרו אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה, כי היראה לבדה לא תועיל מאומה, שאם יודע חקי החכמה אף שיש בלבו יראת ה', לא ילך בחקי החכמה מפני דרך רע ופי תהפוכות, ר"ל מפני שכבר הנהיג נפשו אל מנהגים שהם הפך ממנהגי החכמה, כי האדם בנערותו ימשלו בלבו ציורים הרעים ונעשו אזרחיים בנפשו, ועשו להם שם דרך סלולה, עליהם ילכו כל מחשבותיו ופעולותיו, וגם כחות השכל והבינה ידבר פי תהפוכות ר"ל יחוקקו להם חקים כפי ציורי התאוה המושלים בנפשו שהם הפך מן החכמה, וזה נקרא פי תהפוכות שפה מרמז על החכמה, אבל ע"י שתלוה החכמה אל היראה ינצל מכל זה, "
כי דרך רע ופי תהפוכות שנאתי", שהם שנואי החכמה, שהיא תוליכהו בדרך טוב ותדבר בפי חכמה, וכאשר תלוה עמה היראה שהיא תכניע גאון וגאות הנפש וציורה הרעים, אז ימצא דעת חכמה ויקבעו בלבו בדעת ברורה:
ביאור המילות
"גאה וגאון" עי' ישעיה (ט"ו):
