ביאור:תושיה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תושיה = תכנית שמטרתה לעזור ולהועיל[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תושיה

תושיה היא תוכנית שמטרתה לעזור ולהועיל לאחרים. המילה תושיה מופיעה בתנ"ך בשני הקשרים:

א. כמילה נרדפת למושגים של עצה, חכמה ומחשבה:

  • (ישעיהו כח כט): "גַּם זֹאת מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצָאָה, הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה"
  • (איוב ה יב): "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה"
  • (איוב יא ו): "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה , כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה ; וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מעונך"
  • (איוב כו ג): "מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה, וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ"
  • (משלי ג כא): "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה"  (ראו מטרת החכמה בעולם המעשה )
  • (משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה ; אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה"

ב. כמילה נרדפת למושגים של עזרה והגנה:

  • (איוב ו יג): "הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי"
  • (איוב יב טז): "עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה , לוֹֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה"
  • (משלי ב ז): "וִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה , מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם"

מכאן שהמשמעות הכללית של תושיה היא "תכניות ומחשבות שמטרתן לעזור ולהועיל". המילה המנוגדת היא מזימה , שמשמעה תכניות ומחשבות שמטרתן לפגוע ולהזיק .

כך יש לפרש גם את הפסוק:

  • (משלי יח א): "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד; בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע"- אדם הנפרד מבני אדם אחרים, ואינו מוכן לשתף פעולה, ייכשל ויתגלה בקלונו בכל פעם שתהיה לו תוכנית שמטרתה להועיל ( פירוט ).

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

הגר"א פירש באופן דומה: " "תושיה היא עצת התורה" " - העצה המעשית שאדם מפיק מתוך לימוד התורה.

רבי חנין (תלמוד בבלי, סנהדרין כו:) הציע כמה פירושים שונים למילה תושיה :

1. " "שהיא מתשת כוחו של אדם" " = לימוד שאדם משקיע בו את כל כוחותיו, עד שהוא תשוש ואין לו כוח לעסוק בשום דבר אחר. ניתן לפרש חלק מהפסוקים לפי פירוש זה:

  • משלי ב ז: " " וצפן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה , מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" " - ה' נותן לישרים חשק ללמוד עד שכוחם תש, וכך הוא מגן עליהם מפני עבירות (ע"פ הגר"א, וע"פ הרב חנוך גבהרד בספר "שיעורים באגדות חז"ל) .
  • (איוב ו יג): "הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי"- האם ייתכן ששכחתי את דברי החכמה, שלמדתי בכל כוחי?!
  • (איוב יב טז): "עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה , לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה"- ה' יכול לחזק ולהחליש; או: ה' מחזק את האנשים שנחלשו בגלל לימודם; או: ה' מחזק את האנשים שצריכים כוח, ומחליש את האנשים שיש להם עודף כוח כדי שלא יחטאו.
  • במקום אחר בתלמוד (תלמוד בבלי, בבא מציעא פד.) מסופר על אדם בשם ריש לקיש, שהיה שודד דרכים, וקפץ מעל נהר הירדן כדי לתפוס את רבי יוחנן; אך רבי יוחנן שכנע אותו ללמוד תורה, וכשרצה לחזור, לא היה לו כוח לקפוץ בחזרה; כי עצם ההחלטה ללמוד תורה גרמה לכך שעולם החומר נראה בעיניו הרבה פחות חשוב, והוציאה לו את הכוח לעסוק בדברים חומריים (ע"פ הרב גלוסקינוס, "קול הלשון") .

2. " "שנתנה בחשאי מפני השטן" " = סודות התורה. גם פירוש זה מתאים לחלק מהפסוקים:

  • (איוב ה יב): "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה"- לא יצליחו להוציא לפועל את תוכניותיהם הסודיות.
  • (איוב יא ו): "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה , כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה ; וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מעונך"- תושיה מקבילה ל"תעלומות חכמה", החכמה הנעלמת והסודית.
  • איוב כו ג: " "מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה" ", וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ" " - האם נראה לך שאתה מגלה לי סודות, שלא ידעתי קודם?!
  • משלי ב ז: " "וִצְפֹּן לַיְשָׁרִים" "תּוּשִׁיָּה," "מָגֵן לְהֹלְכֵי" "תֹם" " - ה' מגלה לישרים את סודות התורה המוצפנים (מצודת דוד) .

3. " "דברים של תוהו שהעולם מושתת עליהם" ": דברים רוחניים וקשים לתפיסה, שאדם תוהה ומשתומם עליהם, ובכל-זאת הם הם היסוד ( שתות , אושיות ) לקיום העולם; מעין התיאוריות הבלתי-נתפסות על החלקיקים האלמנטריים של החומר ותורת הקוונטים. והרעיון דומה לפירוש 2 - תורת הסוד.

4. ומלבי"ם פירש: " "המעשים הנעשים לפי חוקי החכמה, ושורשו יש , כי החכמה היא היש האמיתי" " (מלבי"ם על משלי ב ז)

5. ואפשר גם לשלב כמה פירושים יחד: דווקא כשאדם תשוש לגמרי, וכוחותיו השכליים מתבטלים, הוא זוכה לשמוע את עצת ה' הנמצאת בחשאי בסתרי לבבו.

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (מיכה ו ט): "קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ"- פסוק לא ברור; ראו פירוש על כל הפרק .
  • איוב ל כב: " "תִּשָּׂאֵנִי אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי תשוה " "; בפסוק זה קוראים "תושיה", אבל הכתיב שונה מאשר בכל שאר הפסוקים - "תשוה"; לכן בפסוק זה ייתכן שזהו מושג אחר עם משמעות אחרת - חולשה ותשישות (כפי שכתבו המפרשים שם).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תושיה - תכנית שמטרתה לעזור ולהועיל

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tujya