לדלג לתוכן

ביאור:משלי יח א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף ביאור:סכנת התאווה)




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח א.


מי שרוצה רק תאווה - בסוף יהיה נפרד

[עריכה]

(משלי יח א): "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד, בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע."

 מצודות

[עריכה]

תלמיד חכם הנפרד לפרוש מן התורה כי יבקש ללכת אחר תאוות הלב, הנה בכל מקום שעוסקים בתושיה (בתורה) יתגלה (תיגלה חרפתו), על כי מאז היה עמהם ופירש מהם.

 סגולות

[עריכה]

אדם נפרד מבני-אדם אחרים ואינו רוצה לשתף פעולה עמם, כי הוא  מבקש (רוצה) לממש את כל תאוותיו וגחמותיו, ולא מוכן לוותר כדי לשתף פעולה;   אדם זה לא מצליח להגיע להישגים משמעותיים, ובכל תושיה (תוכנית מעשית) שהוא מנסה ליזום, הוא מתגלע (נקלע לצרות) ונכשל.

/ אדם נפרד (לא נשוי) טרוד כל הזמן במחשבות שבהן הוא מבקש לממש את התאווה, וכאשר הוא מנסה לעסוק בתושיה (חכמה) הוא מתבלבל ומתגלע (מתגלה באופן נלעג).

 דקויות

[עריכה]

מי נפרד וממי הוא נפרד?

[עריכה]

1.  נפרד = המבדיל את עצמו מחברתם של בני אדם אחרים: "המבקש תאוות ליבו והולך אחריה, נפרד הוא מכל רֵע, אשר לא יוכל איש לכלכל ולסבול מידות חברו אם ימשך אחרי חפצו ולא יבטל חפצו מפני חפץ חברו בדבר" (ר' יונה) .

- אמנם, בלשון המקרא משתמשים, בדרך כלל, בצורת הבינוני עבור הנושא (שהוא שם עצם), ובצורת העבר או העתיד עבור הנשוא (שהוא פועל); לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב: "המבקש תאוה -  יפרד" (כמו ב (משלי יט ד): "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד").

אולי הכוונה, שהאדם הנפרד - המפריד את עצמו מחברת בני האדם - עושה זאת כי הוא מבקש לממש את כל תאוותו, ואינו מוכן לוותר (ראו "עצות").

2.  נפרד = העוזב את ה': "מי שהוא נפרד מהקב"ה, שלא לשמור מצותיו, לתאות לבו ויצרו הרע הוא רודף, וסוף בכל תושיה יתגלע - בין חכמים תגלה חרפתו" (רש"י, וכן מצודות והגר"א) , או עוזב את החכמה: "מי שנפרד מן החכמה והלך אחר תאוות ליבו בהבלי העולם.. בכל מיני חכמה ששואלים אותו... מתערבב ומתבלבל ואינו יודע להשיב... לפי שכבר קדמה התאווה לאחוז בליבו, והיא מבלבלת את דעתו, שאינו מבין את החכמה" (רמ"ד ואלי) . פירוש זה מתאים לפירוש שהמילה תושיה מקבילה לחכמה ועצה או שהיא מציינת את "התורה, והוא מלשון יש, כי יֶשְנָה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים" (מצודת ציון) . חכמי התלמוד מצאו דוגמה לרעיון זה בסיפורו של לוט: ראו "הקבלות".

3. נפרד = עוזב את חברת בני האדם ומתבודד עם הזונות; על-פי (הושע ד יד): "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט": מי שנפרד מבני-אדם ומתבודד עם הזונות מתוך תאווה - תתגלה חרפתו בין חכמים, כנ"ל (ע"פ דעת מקרא) .

4. נפרד = עוזב את אשתו, או באופן כללי - גבר לא נשוי. הפסוק בא ללמד, שאדם "נפרד", ללא אישה, כל היום מבקש לממש את תאוותו, ולכן אין לו אפשרות להשיג תושיה (חכמה). פסוק זה מתאים לדברי חז"ל, שאמרו "שֶׁלֹּא יֵשֵׁב אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר" (רמב"ם, הלכות אישות טו טז) , וכן "לְעוֹלָם יִלְמֹד אָדָם תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה--שְׁאִם נָשָׂא אִשָּׁה תְּחִלָּה, אֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִלְמֹד. וְאִם הָיָה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, עַד שֶׁנִּמְצָא שְׁאֵין לִבּוֹ פָּנוּי--יִשָּׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ יִלְמֹד תּוֹרָה" (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה א ו) .

5. נפרד = מי שכבר נפרד מן התאווה (למשל בגלל זקנתו), ובכל-זאת הוא מנסה לבקש את התאווה, "ועושה תחבולה שיתאווה תאווה ע"י סממנים [תרופות] וכדומה", הדבר יביא עליו כל סוג אפשרי של חולשה ותשות-כוח (מלבי"ם, פירוש ראשון) .

6. נפרד = מנסה להיפרד ולהתנזר לגמרי מהתאווה, "כמו הנזירים, שהיו פורשים למדבריות במקום שאין אנשים" - בסופו של דבר רוצה ומבקש אותה יותר; ובכל מצב שבו יש לו אפשרות - תאוותו מתגלה (ע"פ מלבי"ם, פירוש שני) .

- אמנם, הפועל נפרד מציין, בדרך כלל, פרידה בין אדם לאדם, קשה לפרש שהכוונה ל"פרידה" בין אדם לבין התאווה שלו.

מה זה יתגלע?

[עריכה]

1. השורש גלע דומה לשורש גלה (מצודת ציון) וכן לשורש לעג (ע"פ התרגום הארמי; ראו דעת מקרא) , וייתכן שהוא מציין שילוב של שתי המשמעויות: יתגלה בצורה נלעגת (רש"י) .

2. השורש גלע דומה גם לשורש קלע, " "שהוא לשון ערבוב וסכסוך, כמעשה ה" " קְלָעִים... מתערב ומתבלבל ואינו יודע להשיב כראוי" " (רמ"ד ואלי) . כמו סל קלוע מחבלים המסתבכים זה בזה, כך גם המתגלע מסתבך עם עצמו ועם הזולת.

 הקבלות

[עריכה]

לוט נפרד מאברהם בגלל תאווה, בראשית יג י-יא: "וַיִשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר. וַיִבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו"

פסוק י, המתאר את הסיבות לבחירתו של לוט, כולל ביטויים רבים הרומזים לתאווה: נשיאת עיניים, ראיה, משקה, וגם ארץ מצרים שהיא ערש תרבות הזנות. לוט ביקש לממש את תאוותיו, ולכן נפרד מאברהם:

"אמר רבי יוחנן: כל הפסוק הזה - לשם עבירה נאמר: 'וישא לוט' - 'ותשא אשת אדניו את עיניה'. 'את עיניו' - 'ויאמר שמשון אותה קח לי כי היא ישרה בעיני'. 'וירא - 'וירא אותה שכם בן חמור'. 'את כל ככר הירדן' - 'כי בעד אשה זונה עד ככר לחם'. 'כי כלה משקה' - 'אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי'.

דרש רבא, ואיתימא רבי יצחק:... לתאוה יבקש נפרד - זה לוט, שנפרד מאברהם. בכל תושיה יתגלע - שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, דתנן: עמוני ומואבי אסורין איסור עולם" (בבלי הוריות י:, נזיר כג:) .

כך, מלמד הפסוק במשלי, כל אדם אשר לתאווה יבקש - רוצה לחיות רק לפי תאוות ליבו - סופו שיהיה נפרד - ייפרד מקרוביו ומשפחתו ויביא על עצמו קלון.

 עצות

[עריכה]

הפסוק מותח ביקורת על אנשים שאינם יודעים לשתף פעולה:

יבקש = רוצה .   נפרד = אדם שמבדיל את עצמו מחברתם של בני אדם אחרים, כמו בפסוקים:

  • (בראשית י ה): "מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם"
  • שופטים ד יא: "וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה, וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים[בְּצַעֲנַנִּים] אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ"

לתאוה יבקש נפרד = אדם מבדיל את עצמו מחברתם של בני אדם אחרים משום שהוא רוצה לממש את כל תאוותיו ורצונותיו.

תושיה = תכנית שמטרתה לעזור ולהועיל .   התגלע = התגלה בצורה שלילית, התגלה קלונו.

בכל תושיה יתגלע = האדם הנפרד, שמעוניין לעשות רק מה שהוא רוצה ואינו משתף פעולה עם אחרים, לא יצליח לבצע שום תוכנית שמטרתה להועיל, בכל פעם שינסה לבצע תוכנית כזאת הוא ייכשל ויתגלה בקלונו; או: בכל פעם שהציבור יבצע תוכנית שמטרתה להועיל לכלל, הוא יפרוש מהציבור ולא ישתתף, ובכך תתגלה חרפתו - שהוא חושב רק על עצמו. 

כדי להגיע להישגים משמעותיים, דרוש שיתוף פעולה בין בני אדם, ולשם כך דרושות ענוה והסתפקות במועט - האדם צריך להכיר בכך שהוא לא מסוגל לעשות הכל בעצמו, הוא צריך שותפים, ולשם כך הוא צריך להסכים שלא הכל יהיה בדיוק כפי שהוא רוצה.




הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מי שרוצה רק תאווה - בסוף יהיה נפרד


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/18-01