מ"ג משלי ח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ
  וְ֝רֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְﬞקוּ צֶֽדֶק׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בי מלכים ימלוכו" - שהדינים והמשפטים אני מלמדם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

... והנה עוד לבינה השגת הפילוסופיה המדינית, אשר בה יתחדש הבניין באלו הדברים המדיניים איך ינהגו בהם להעמיד הקיבוץ המדיני, ומזה יסתעף דבר העונשים אשר יוטלו על בעלי התכונות הפחותיות.

ולפי שבזאת הפילוסופיא, על האופן הראוי, ימלוכו המלכים וישורו השרים והרוזנים והנדיבים והשופטים להעמיד דבר ממשפט הפילוסופיא על האופן הראוי, אמרה הבינה: "בי מלכים ימלוכו" וגו':

"בי מלכים ימלוכו" - על העם,

"ורוזנים יחוקקו" חוקים של סדר ויושר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בי מלכים ימלוכו" - על-ידי תתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה.

"יחוקקו צדק" - על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים. 

מצודת ציון

"ורוזנים" - שרים.

"יחוקקו" - מלשון חוק וגזרה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו-טז) "בי מלכים ימלוכו", בין חקי החכמה באו חכמת הנהגת המלכים וחכמת הנהגת השופטים, שהם שני ענינים, כמ"ש הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישורו, שיש הנהגה ע"פ המשפט הקבוע שע"ז ממונים השופטים והשרים, והוא כפי דין התורה שנקרא משפט, שהשופטים יחליקו המשפט והשרים בתקפם יכריחו את העם לקיים הפס"ד, ויש הנהגה שלא ע"פ הדין הקבוע וזה נתן ביד המלך לדונו ממשפטי המלוכה, שהוא משונה מדין התורה, והוא דן לפי הזמן והענין והנידונים שזה נקרא צדק, וכמ"ש הרמב"ם בה' מלכים שהמלך הורג רבים ביום א' ודן כפי שיקול דעתו לצורך שעה, וגם בזה יש חקים מן החכמה העליונה, ועם המלך נלוים הרוזנים שהם שרי העצה, שעז"א "בי מלכים ימלכו ורוזנים יחוקקו צדק" שהמלך בצירוף הרוזנים יעשו צדק, כי לצדק ימלך מלך, שהרוזנים יחוקקו חקי הצדק והמלך יכריח את העם וישפטם כפי החקים האלה, ונגד המשפטים הקבועים ע"פ התורה אמר "בי שרים ישורו ונדיבים כל שופטי ארץ", וכל אלה יקבלו חקיהם מן התורה שהיא החכמה העליונה שמסרה חקים וכללים למשפטי המלך ולמשפטי השרים שבהם תלוי קיום הקיבוץ המדיני ותקון העולם:

ביאור המילות

"מלכים, רזנים". עיין תהלות (ב' ב'):
 

<< · מ"ג משלי · ח · טו · >>