ביאור:משלי ח א
משלי ח א: "הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ;"
תרגום מצודות: מעלת החכמה הלא ניכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תקרא (תאמר אמריה) להמשך אחריה -
תרגום ויקיטקסט: הלא בכל מקום אפשר לשמוע את החכמה קוראת, והתבונה משמיעה את קולה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח א.
דקויות[עריכה]
נתן קול = קרא בקול רם, כמו ב(בראשית מה ב): "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה", (ירמיהו כב כ): "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וְצַעֲקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ" ועוד הרבה (ובלשון ימינו: "נתן צעקה").
החכמה והתבונה לא מתביישות ולא מתנצלות, הן מפרסמות את המסרים שלהן כך שיגיעו לכל אוזן.
הקבלות[עריכה]
החכמה והתבונה קוראות לך, אבל גם את/ה צריך/ה לקרוא להן:
(משלי ב ג): "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ"*
(משלי ז ד): "אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא"*
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-01