ביאור:משלי ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי ח ב: "בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ, בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה;"

תרגום מצודות: - כאילו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק; נצבה אצל דרך, בבית (מקום) יתפרשו ממנו נתיבות רבות ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים -

תרגום ויקיטקסט: - בראש מרומים (מקומות גבוהים) מעל הדרכים הראשיות, ובבתים ליד הצמתים שמהם מתפצלים נתיבים רבים, שם ניצבה (עומדת) החכמה ומשמיעה את קולה;


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח ב.


דקויות[עריכה]

מה זה ראש מרומים?[עריכה]

1. ראש מרומים הוא מקורה האלהי של החכמה, "החכמה יורדת ממרום" (מלבי"ם), והיא מרוממת מעל כל דרך אנושית (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ג אב ה'תשס"ט).

- לפי זה, הפסוקים 2-5 מסודרים מלמעלה למטה: החכמה פונה קודם-כל למנהיגים הנמצאים בראש מרומים, אחר-כך לסוחרים ולשופטים הנמצאים בשערים, אחר-כך לאנשים הרגילים - אישים ובני אדם, ובסוף לטיפשים - פתאים וכסילים; ראו במבוא לפרק.

2. ראש מרומים הוא מקום גבוה (כגון הר, גבעה או שלט), הנמצא מעל הדרך הראשית, כך שכל מי שעובר בכביש הראשי יכול לראות אותו. החכמה אינה מתביישת - היא מפרסמת את המסרים שלה בראש חוצות.

- לפי זה, הפסוקים 2-3 מסודרים מהכלל אל הפרט: החכמה פונה אל הציבור הרחב בשלטי-רחוב גבוהים מעל הדרכים הראשיות, היא ניצבת בצמתים שמהם מתפצלות הנתיבות המשניות, היא עומדת ליד שערי הכניסה לעיירות, ואף עוברת בפתחי הבתים - כל זה כדי להשמיע את המסרים החשובים שלה.

3. חכמי התלמוד דרשו שראש מרומים הוא מקום נסתר, מעין "מגדל שן" אקדמי שבו מסתתר האדם הלומד חכמה עד שהוא מרגיש שהוא מוכן להתגלות עלי דרך: "כתיב 'בראש מרומים' וכתיב 'עלי דרך'?! בתחלה 'בראש מרומים' (מסתלק במחבואות), ולבסוף 'עלי דרך' (מורה הוראה לעין כל)" (בבלי עבודה זרה יט א (רש"י)).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-02