ביאור:משלי ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי ח י: "קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף, וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר;"

תרגום מצודות: הֱיוּ רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף, ולקחת דעת מחרוץ (מין זהב טוב) נבחר.

תרגום ויקיטקסט: "אם אתם יכולים לבחור בין דברי מוסר ודעת לבין כסף וזהב - קחו את המוסר ואל תיקחו את הכסף; עדיף לבחור דעת מלבחור חרוץ (זהב) -"


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח י.


דקויות[עריכה]

המילה נבחר יכולה להתפרש כ-

1. פועל בינוני - הנשוא של הצלע השניה: "הדעת היא מובחרת יותר מהחרוץ".

2. תואר - לוואי של המילה חרוץ: "העדיפו לקחת דעת יותר מלקחת חרוץ מובחר".

הקבלות[עריכה]

פסוקים רבים משווים בין התורה או החכמה לבין זהב וכסף:

  • (משלי ג טו): "כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ"*.
  • בהמשך הפרק, (משלי ח יט): "טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז, וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר".
  • (משלי טז טז): "קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ, וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף"*.
  • וגם ב(תהלים קיט עב): "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".

אולם רק הפסוק שלנו מציג את הבחירה במלוא עוצמתה - קחו מוסרי, ואל כסף! כלומר, אם יש לכם אפשרות לבחור בין דברי המוסר של החכמה לבין כסף - בחרו בחכמה וותרו על הכסף!

התנ"ך מספר על אדם אחד שהיתה לו בחירה כזאת, בין חכמה לבין כסף ודברים אחרים, והוא בחר בחכמה - הרי הוא שלמה המלך עצמו. ישנן הקבלות רבות, ענייניות ולשוניות, בין סיפור הבחירה של שלמה לבין הפרק שלנו:

  • בהתאם לפסוק 10: "קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף, וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר" - שלמה בחר בתבונה ולא בעושר, (מלכים א ג יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט".
  • בהתאם לפסוקים 13-16: "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע, גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי. בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - התבונה שבחר שלמה נועדה למלוך, לשפוט ולהבחין טוב מרע, (מלכים א ג ז): "וְעַתָּה ה' אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא", (מלכים א ג ט): "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה?".
  • בהתאם לפסוק 18: "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה" - ה' הבטיח לשלמה שיקבל יחד עם החכמה גם עושר וכבוד, (מלכים א ג יג): "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ".
  • בהתאם לפסוק 35: "כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" - ה' הבטיח לשלמה, שאם יעשה את רצונו, ייתן לו חיים ארוכים, (מלכים א ג יד): "וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי ומצותי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ".

(ע"פ נילי סמט, עיון בפרקים ז-ח בספר משלי לאור פרשות מרד אבשלום ומלכות שלמה).

אם כך, שלמה קיים בעצמו את העצות שבפרק ח.

גם חכמי ישראל, שקבעו את תפילת שמונה עשרה, קיימו עצה זו, וקבעו שהבקשה הראשונה בתפילה צריכה להיות "חננו מאתך חכמה בינה ודעת".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/08-10