קטגוריה:משלי ח י
קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף
וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
קְחֽוּ־מוּסָרִ֥/י וְ/אַל־כָּ֑סֶף וְ֝/דַ֗עַת מֵ/חָר֥וּץ נִבְחָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"קחו". בחרו בלקיחת מוסרי יותר מלקיחת הכסף; הדעת אשר איישיר אליכם הוא יותר נבחר מזהב.
מלבי"ם (כל הפרק)
"קחו מוסרי ואל כסף", הכסף ניתן בהוצאה וקונים בו כל דבר הצריך, משא"כ החרוץ אינו ניתן בהוצאה רק שאוצרים אותו בין סגולות ואוצרות, עפ"ז ממשיל מוסר החכמה אל הכסף שכבר התבאר כי יראת ה' מוסר חכמה, שיען שאין על חקי החכמה מופתי הדעת, ויצרי לב האדם מתנגדים אל החכמה, צריך לאסור כחות נפשו במוסר שהיא יראת ה', שעי"ז יקבל חקי החכמה וישמרם מיראת ה' שצוה עליהם, וא"כ מוסר החכמה הוא דבר הניתן בהוצאה שעל ידה קונים חקי החכמה ואוצרים אותם באוצר הלב, כמ"ש יראת ה' היא אוצרו, עפ"ז צוה שיקחו מוסר החכמה ולא ישתדלו בקיחת הכסף, כי בעד הכסף יקנו דברי הבלים ועניני הזמן שאין בם ממש, ובעד מוסר החכמה יקנו סגולות יקרות שהם דברי החכמה היקרים מכל חפץ, "ודעת מחרוץ נבחר" ונגד החרוץ שאין מוציאים אותו בהוצאה רק אוצרים אותו באוצר מפני שהוא דבר יקר, טוב יותר לאצור דברי דעת, שהם דעת אלהים וסוד הנהגתו והשגחתו וכל הידיעות היקרות, שהם מתעצמות בנפש וממלאים אותה באוצר מלא כל כלי חמדה, יקרים מחרוץ שאין יתרון לו מהם כי אם ראות עיניו:
תרגום מצודות: הֱיוּ רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף, ולקחת דעת מחרוץ (מין זהב טוב) נבחר.
תרגום ויקיטקסט: "אם אתם יכולים לבחור בין דברי מוסר ודעת לבין כסף וזהב - קחו את המוסר ואל תיקחו את הכסף; עדיף לבחור דעת מלבחור חרוץ (זהב) -"
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח י.
דקויות
המילה נבחר יכולה להתפרש כ-
1. פועל בינוני - הנשוא של הצלע השניה: "הדעת היא מובחרת יותר מהחרוץ".
2. תואר - לוואי של המילה חרוץ: "העדיפו לקחת דעת יותר מלקחת חרוץ מובחר".
הקבלות
פסוקים רבים משווים בין התורה או החכמה לבין זהב וכסף:
- (משלי ג טו): "כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ"*.
- בהמשך הפרק, (משלי ח יט): "טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז, וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר".
- (משלי טז טז): "קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ, וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף"*.
- וגם ב(תהלים קיט עב): "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".
אולם רק הפסוק שלנו מציג את הבחירה במלוא עוצמתה - קחו מוסרי, ואל כסף! כלומר, אם יש לכם אפשרות לבחור בין דברי המוסר של החכמה לבין כסף - בחרו בחכמה וותרו על הכסף!
התנ"ך מספר על אדם אחד שהיתה לו בחירה כזאת, בין חכמה לבין כסף ודברים אחרים, והוא בחר בחכמה - הרי הוא שלמה המלך עצמו. ישנן הקבלות רבות, ענייניות ולשוניות, בין סיפור הבחירה של שלמה לבין הפרק שלנו:
- בהתאם לפסוק 10: "קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף, וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר" - שלמה בחר בתבונה ולא בעושר, (מלכים א ג יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט".
- בהתאם לפסוקים 13-16: "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע, גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי. בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - התבונה שבחר שלמה נועדה למלוך, לשפוט ולהבחין טוב מרע, (מלכים א ג ז): "וְעַתָּה ה' אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא", (מלכים א ג ט): "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה?".
- בהתאם לפסוק 18: "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה" - ה' הבטיח לשלמה שיקבל יחד עם החכמה גם עושר וכבוד, (מלכים א ג יג): "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ".
- בהתאם לפסוק 35: "כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" - ה' הבטיח לשלמה, שאם יעשה את רצונו, ייתן לו חיים ארוכים, (מלכים א ג יד): "וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי ומצותי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ".
(ע"פ נילי סמט, עיון בפרקים ז-ח בספר משלי לאור פרשות מרד אבשלום ומלכות שלמה).
אם כך, שלמה קיים בעצמו את העצות שבפרק ח.
גם חכמי ישראל, שקבעו את תפילת שמונה עשרה, קיימו עצה זו, וקבעו שהבקשה הראשונה בתפילה צריכה להיות "חננו מאתך חכמה בינה ודעת".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ח י"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.