ויקרא רבה ל א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקרא רבה · ל · א · >>

הוסף ביאור

א "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" ר' אבא בר כהנא פתח (משלי ח, י): "קחו מוסרי ואל כסף" קחו מוסרה של תורה "ואל כסף".
(ישעיה נה, ב): "למה תשקלו כסף בלא לחם" למה אתם שוקלים כסף לפני עשו "בלא לחם" על שלא שבעתם מלחמה של תורה "ויגיעכם בלא לשבעה" למה אתם יגעים ואומות העולם שבעים "בלא לשבעה" על שלא שבעתם מיינה של תורה דכתיב (משלי ט, ה) "ושתו ביין מסכתי" ר' ברכיה ור' חייא אבוי בשם ר' יוסי בן נהוראי אמר כתיב (ירמיה ל, כ) "ופקדתי על כל לוחציו" אפילו על גבאי צדקה חוץ משכר סופרים ומשנים שאינן נוטלין אלא שכר בטלה בלבד אבל שכר דבר אחד מן התורה אין כל בריה יכולה ליתן מתן שכרה תני מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראשי חדשים ומה שהתינוקות מוליכים לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו אם פוחת פוחתין לו.

רבי יוחנן הוה מטייל סלק מטבריא לצפורין, והוה ר' חייא בר אבא מסמך ליה. מטון חד בית חקל, אמר 'הדין בית חקלא הוה דידי וזבינית יתיה בגלל למזכי באורייתא'. מטון חד דבית כרמא, אמר 'הדין בית כרמא דידי הוית וזבינת יתיה בגלל למזכי באורייתא'. מטון חד דבית זיתא, אמר 'הדין בית זיתא דידי הוה וזבינית יתיה בגלל למזכי באורייתא'. שרי ר' חייא בכי. אמר רבי יוחנן: מה את בכי? אמר ליה: אל דלא שבקת לסיבותך כלום. אמר ליה: קלה היא בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר שנברא לששה ימים וקניתי דבר שניתן לארבעים יום, שנאמר (שמות לד, כח) "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה", וכתיב (דברים ט, ט) "ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה"? כד דמך רבי יוחנן, הוה דורו קורא עליו (שיר ח, ז): "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה" שאהב רבי יוחנן את התורה "בוז יבוזו לו".
כד דמך רבי הושעיא איש טיריא ראו מטתו שפרחה באויר והיה דורו קורא עליו "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה" שאהב הקב"ה לאבא הושעיא איש טיריא "בוז יבוזו לו".
כד דמך רבי אלעזר ברבי שמעון היה דורו קורא עליו (שם ג, ו) "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל" מהו מכל אבקת רוכל אלא דהוה קריי ותניי ופייטן ודרשן.

א"ר אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה למד שכר לקיחה במצרים כתיב (שמות יב, כב) "ולקחתם אגודת אזוב" בכמה הוית טימיא דידיה בד' מיני והוא גרם לישראל לירש ביזת הים ביזת סיחון ועוג ביזת ל"א מלכים לולב שעומד על האדם בכמה דמים וכמה מצות יש בו עאכ"ו לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן":