מ"ג משלי ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ח · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף
  וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחרוץ" - ממיני הזהב הוא

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קחו". בחרו בלקיחת מוסרי יותר מלקיחת הכסף; הדעת אשר איישיר אליכם הוא יותר נבחר מזהב.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קחו מוסרי ואל כסף", הכסף ניתן בהוצאה וקונים בו כל דבר הצריך, משא"כ החרוץ אינו ניתן בהוצאה רק שאוצרים אותו בין סגולות ואוצרות, עפ"ז ממשיל מוסר החכמה אל הכסף שכבר התבאר כי יראת ה' מוסר חכמה, שיען שאין על חקי החכמה מופתי הדעת, ויצרי לב האדם מתנגדים אל החכמה, צריך לאסור כחות נפשו במוסר שהיא יראת ה', שעי"ז יקבל חקי החכמה וישמרם מיראת ה' שצוה עליהם, וא"כ מוסר החכמה הוא דבר הניתן בהוצאה שעל ידה קונים חקי החכמה ואוצרים אותם באוצר הלב, כמ"ש יראת ה' היא אוצרו, עפ"ז צוה שיקחו מוסר החכמה ולא ישתדלו בקיחת הכסף, כי בעד הכסף יקנו דברי הבלים ועניני הזמן שאין בם ממש, ובעד מוסר החכמה יקנו סגולות יקרות שהם דברי החכמה היקרים מכל חפץ, "ודעת מחרוץ נבחר" ונגד החרוץ שאין מוציאים אותו בהוצאה רק אוצרים אותו באוצר מפני שהוא דבר יקר, טוב יותר לאצור דברי דעת, שהם דעת אלהים וסוד הנהגתו והשגחתו וכל הידיעות היקרות, שהם מתעצמות בנפש וממלאים אותה באוצר מלא כל כלי חמדה, יקרים מחרוץ שאין יתרון לו מהם כי אם ראות עיניו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל כסף" - ר"ל: היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף.

מצודת ציון

"מחרוץ" - מין זהב טוב.

<< · מ"ג משלי · ח · י · >>