משנה אבות ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה.

ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו.

נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה.

שנאמר (משלי ח יד): "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה", ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה", וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:

נוסח הרמב"ם




פירוש רבי עובדיה מברטנורא

זוכה לדברים הרבה - להיות צדיק וחסיד כדלקמן:

כדאי הוא לו - כלומר שנברא בשבילו, וכן הוא אומר [קהלת י"ב] כי זה כל האדם:

נקרא ריע - [תהלים קל"ט] ולי מה יקרו רעיך אל:

אהוב - [שם קכ"ב] ישליו אוהביך, ואומר [שם קי"ט] שלום רב לאוהבי תורתך:

אוהב את המקום - שעושה מאהבה:

אוהב את הבריות - שמקרבן ומלמדן וגומלן טוב:

ומלבשתו - התורה:

ומכשרתו להיות צדיק - הולך בתומו ואינו עושה עולה, אלא מצדיק דרכיו בקו ובהכרעת משפט:

חסיד - עושה לפנים משורת הדין:

ישר - עושה יושר, ועדיף מצדיק:

ונהנין ממנו עצה ותושיה שנאמר לי עצה ותושיה - דלעיל מהאי קרא כתיב, ה' קנני ראשית דרכו, וסמיך ליה, לי עצה ותושיה, כלומר עצה וגבורה ובינה אני ללומדי, להיות לבני אדם לעזר. תושיה, לוטיי"ר בלע"ז, ענין גאוה וגדולה:

ונותנין לו [מלכות וממשלה] וחקור דין - שעומק הדין פתוח לפניו:

ומגלין לו רזי תורה - מן השמים, הכי גרסינן:

והוי צנוע וארך רוח - הוי צנוע וארך אפים, מתוך עסק התורה יהא קשה לכעוס, דכל הכועס אפילו תורתו כמשה רבינו עליו השלום משתכחת הימנו:

מוחל על עלבונו - מעביר על מדותיו מרוב ענוה:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב



פירושים נוספים

פירוש מגן אבות (רשב"ץ)