ביאור:התבונה מכילה את החכמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בשלושה מקומות בספר משלי רואים, שהנבון/המבין משיג גם את החכמה:

  • משלי י יג: "בשפתי נבון תימצא חכמה; ושבט לגו חסר לב" ( פירוט )
  • (משלי יד לג): "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה; וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ"( פירוט )
  • משלי יז כד: "את פני מבין חכמה; ועיני כסיל בקצה ארץ" ( פירוט )

אבל ההפך (שהחכם משיג את התבונה/הבינה) לא כתוב.

זה מחזק את הטענה, שהתבונה/הבינה היא כישרון מתקדם יותר מהחכמה .

ראו גם מה מרוויחים משתיקה .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-09.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/tvuna_mkila_xkma