ביאור:חכמה - בינה - דעת
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בלשון המקרא יש מספר מושגים הקשורים לדעת, לכל אחד מהם יש משמעות ייחודית:
במאמר זה נתמקד בהבדל בין שני המושגים הראשונים - חכמה ותבונה:
- חכמה היא הכשרון היסודי יותר, הכשרון למצוא לקלוט עובדות מבחוץ, ללמוד מאחרים.
- תבונה היא כשרון מתקדם יותר, הכשרון להפיק עובדות מבפנים, להסיק מסקנות חדשות מעובדות קיימות.
הנה כמה פסוקים שמדגימים את ההבדל:
- (משלי ג יג): "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה , וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה": חכמה - אדם מוצא, כאשר הוא לומד מאחרים; אבל תבונה - אדם צריך להפיק , להוציא בעצמו, מהמוח שלו ( פירוט ).
- (משלי ז ד): "אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא"- החכמה היא טבעית ופשוטה יותר - כמו אחות ; הבינה היא מתוחכמת ורחוקה יותר - כמו מודע =קרוב-רחוק ( פירוט ).
- (משלי כג כג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה" ( פירוט )
- חכמה בינה ודעת - בבריאת העולם וביצירת בית
- חכמה, בינה, יראה ואהבה
- חכמה, בינה ומתכות יקרות
- חכמים משתמשים באיברי השמיעה והדיבור - נבונים משתמשים בלב
- כי בישישים חכמה, ואורך ימים תבונה
- והוכח לנבון יבין דעת - ובהשכיל לחכם יקח דעת
- ישמע חכם ויוסף לקח - ונבון תחבולות יקנה
- איש אוהב חכמה ישמח אביו - שומר תורה בן מבין
- התבונה מכילה את החכמה
- קריאות מ/אל החכמה והתבונה ( "חכמות.. ברחובות תתן קולה" , "אם... לתבונה תתן קולך" , "ותבונה תתן קולה" ).
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים משלי א וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-02-01.
תגובות[עריכה]
מאת: עץ
חכמה היא דבר כללי שכולל את הכול לשם כך אמר שלמה המלך החכמה והיא רחוקה ממני, משום שאי אפשר לעטוף את החכמה כולה, והבינה היא חלקים מתוך החכמה לשם כך גם נקראת תבונה, על שם ההבנות שמבנים מתוך החכמה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wdat