ביאור:משלי כג כג

משלי כג כג: "אֱמֶת קְנֵה! וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה."

תרגום מצודות: אמת קנה - לְמַד תורה בשכר אם לא מצאת ללמוד בחנם; ועם-כל-זה, אל תמכור ללמדה לאחרים בשכר, כי-אם לַמֵּד בחנם;

חכמה ומוסר ובינה - את אלה לא תְּלַמֵּד בשכר, כי המה תורה שבעל-פה ואסור לקחת עליהם שכר; אבל לקרוא מקרא יוכל לקבל שכר - כן אמרו רבותינו ז"ל.

תרגום ויקיטקסט: הֱיֶה מוכן לשלם בכסף ובמאמץ כדי לקנות וללמוד דברי אמת; אולם אל תנסה למכור ולהפיק רווח מדברי חכמה מוסר ובינה, אלא לַמֵּד בחינם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג כג.

דקויות[עריכה]

איך אפשר לקנות אם אף אחד לא מוכר?[עריכה]

1. בתלמוד נאמר: "כאשר צוני ה’ אלקי - מה אני בחינם, אף אתם בחנם. ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה. ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור" (רב יהודה בשם רב, תלמוד בבלי, בכורות כט:). לפי זה, המצב האידיאלי הוא, אכן, שאף אחד לא ימכור ואף אחד לא יצטרך לקנות, כולם יִלְמדו וילַמּדו בחינם; אולם, בימינו עדיין לא כולם מתנהגים לפי הכלל "ואל תמכור", ויש אנשים שדורשים כסף תמורת דברי החכמה שלהם, אולם אין להשתמש בעובדה זו כתירוץ להתבטל מלימוד, אלא לקנות בכל זאת (כך פירשו גם רש"י, מצודת דוד והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה א ט-י).

- אולם, מלשון הפסוק אמת קנה נראה, שיש חשיבות דווקא לקניה של הדברים; אנשים מעריכים יותר דברים שהם משלמים עליהם (עובדה שהוכחה גם במחקרים פסיכולוגיים).

2. אפשר לקרוא את הפסוק כך: "אמת קנה; ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה", כלומר - את הנתונים הגולמיים ("אמת") צריך לקנות, אבל את העיבוד שלהם לתיאוריות, תוכחות ומסקנות מעשיות ("חכמה ומוסר ובינה") אסור למכור - צריך לתת אותם בחינם.

- אולם, פירוש זה אינו מתאים לפיסוק הטעמים ולמשקל הפסוק, ובנוסף לכך - אין זה ברור מדוע צריך להיות הבדל בין "אמת" לבין "חכמה ומוסר ובינה".

3. אפשר לפרש, שהתלמיד קונה את הספר שהדפסתו עולה כסף, אבל המורה אינו מוכר את הדברים אלא מאפשר לכל אחד להעתיק אותם בחינם.

דרך אחת לעשות זאת היא על-ידי מכירת ספרים של דברי-תורה, עם רשיון העתקה חופשי. הספרים עולים כסף - כי היצירה שלהם עולה כסף (הדפסה, כריכה וכו'); אולם, הסופר אינו מוכר את דבריו - הוא מאפשר לכל אחד שרוצה בכך, להעתיק את הדברים באופן חופשי, למשל - לצלם את הספר במכונת צילום, ולשלם רק את הוצאות ההעתקה.

פירוש זה מתאים לדברי חז"ל על התורה: "אמר קרא (דברים ד5): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים, כאשר צוני ה' אלהי, לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" - מה אני בחינם, אף אתם בחינם...." (רב יהודה בשם רב, תלמוד בבלי, בכורות כט:); כמו שה' לימד את משה בחינם, כך משה לימד את בני ישראל בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בארץ - לא להפוך את התורה לעסק מסחרי שנועד להביא רווחים לבעליו, אלא להפיץ וללמד אותה שלא על מנת לקבל פרס.

רשיון שעשוי להתאים להפצת דברי תורה הוא הרשיון הידוע בשם cc-by-sa, האומר בערך כך:

ניתן לך החופש:

לשתף — להעתיק, להפיץ ולהעביר את היצירה.
להכין רמיקס — לעבד את היצירה (כגון לתרגם, לפרש, לאייר...).

בכפוף לתנאים הבאים:

ייחוס — עליך לייחס את היצירה (לתת קרדיט) באופן המצויין על-ידי היוצר או מעניק הרישיון ("להגיד דבר בשם אומרו"), אך לא בשום אופן המרמז על כך שהם תומכים בך או בשימוש שלך ביצירה (למשל, אם תרגמתי על-דעת עצמי, אסור לי לטעון שהמחבר המקורי מסכים לתרגום זה, אלא אם כן הוא אכן קרא ואישר אותו).
שיתוף זהה — אם תחליט/י לשנות, לעבד או ליצור יצירה נגזרת בהסתמך על יצירה זו, תוכל/י להפיץ את יצירתך החדשה רק תחת אותו הרישיון, רישיון דומה או תואם לרישיון זה ("מה אני בחינם - אף אתם בחינם").
בכל שימוש חוזר או הפצה של היצירה עליך להבהיר לאחרים את תנאי הרישיון ביצירה זו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקשר לעמוד זה: http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he.

רשיון זה תואם לרשיון שבו משתמשים באתרי תוכן מובילים כגון ויקיפדיה.

קניה ומכירה - משל ונמשל[עריכה]

1. ע"פ הפשט, הפסוק מדבר על קניה ומכירה בכסף ממש;

2. אך יש שפירשו שהכוונה לקניה ומכירה כמשל לויתור על תאוות והנאות חומריות. לפי זה: אמת קנה = היה נכון לוותר על הנאות חומריות כדי ללמוד דברי אמת, ואל תמכור = אל תשתמש בדברי אמת כדי להשיג הנאות חומריות מסוגים אחרים.

הקבלות[עריכה]

זכויות יוצרים על דברי תורה[עריכה]

מההנחיה אל תמכור נובע, שאסור לאדם לקחת לעצמו זכויות-יוצרים על דברי-תורה. גם אם הוא קנה והשקיע כסף ומאמץ בהשגת האמת, הוא צריך לחלק אותה לאחרים בחינם ולא להפוך אותה למקור-רווח.

הראשון שתבע לעצמו זכויות קניין רוחני על דברי תורה היה, כנראה, קין. קין היה הראשון שהקריב קרבן לה' - כל עניין הקרבנות היה רעיון שלו. הבל אחיו "העתיק" את הרעיון ממנו ושיפר אותו, וקין כעס מאד. וייתכן שזו היתה כוונתו של ה' כשאמר לו, (בראשית ד ו): "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ? הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת..." *- מדוע אתה כועס על כך שאחיך "גנב" לך את הרעיון ושיפר אותו? הרי גם אתה יכול לעשות אותו דבר - לקחת את הרעיון המשופר של אחיך ולשפר אותו עוד יותר (ע"פ רני שגיא, עלון 'שבתון' פרשת שמות ה'תשס"ז).

גם נביאי ישראל הוכיחו את נביאי השקר, ההופכים את הנבואה למקצוע רווחי, ודורשים תשלום תמורת דברי הנבואה, (מיכה ג ה): "כֹּה אָמַר ה' עַל הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי, הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם, וַאֲשֶׁר לֹא יִתֵּן עַל פִּיהֶם - וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה". ואולי גם הנביא ישעיהו*.

רש"י כתב: "כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד" (רש"י על משלי ג14); בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח. מכאן יש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד.

ומצד שני: כל עוד החוק קובע שיש זכויות יוצרים, אסור להפר את החוק על מנת להתעשר, ומי שעושה זאת לא יצליח, (ירמיהו יז יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד - עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-23