קטגוריה:משלי ח ו
שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים.
שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים.
שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר
וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃
שִׁ֭מְעוּ שִׁ֭מְעוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqv2mp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־נְגִידִ֣ים נְגִידִ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5057
מורפ': HNcmpa אֲדַבֵּ֑ר אֲדַבֵּ֑ר - פועל, פיעל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpi1cs וּמִפְתַּ֥ח וּ - ו' החיבור
מִפְתַּ֥ח - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/4669
מורפ': HC/Ncmsc שְׂ֝פָתַ֗י שְׂ֝פָתַ֗ - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfdc/Sp1cs מֵישָׁרִֽים מֵישָׁרִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4339
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
שִׁ֭מְעוּ דחי (משנה, דרגא 3)
כִּֽי־נְגִידִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) אֲדַבֵּ֑ר אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וּמִפְתַּ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) שְׂ֝פָתַ֗י גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
מֵישָׁרִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
להרחבה אֲדַבֵּר, וּמִפְתַּח שְׂפָתַי - מֵישָׁרִים הדברים שאני (החכמה) אומרת להם הם דברי יושר.
פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נגידים" - שרים וחשובים.
מצודת דוד
"נגידים" - ר"ל דברים חשובים ונכבדים.
"ומפתח שפתי" - מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים. וכפל הדבר במ"ש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) טעמי המצות וסודם,
- ב) ענינים מקובלים שהם סודות וצפונות, כמו סתרי תורה ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, ובכל אחד כפלים לתושיה, כמ"ש אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם, ענינים רמים וגבוהים שנאמרו לאישים גדולי העם וחכמיהם, וענינים פשוטים שנאמרו להמון, והיה על תורת הפה שהיא רוב התורה שרובה על פה אמר "שמעו כי נגידים אדבר", שתורת הפה שבו דברתי בארך כל הלכות המצות ופרטיהן ופירושיהם שזה מצויין במלת וידבר, הם נגידים, שהנגיד הוא הפוקד על העם וכן באו כפוקדים ומצוים לעשות, וכן כמו שהנגיד הוא הגדול והנכבד בעם כן כולם ענינים גדולים והלכות גדולות וקבועות, הנמסרים לנגידי העם ומוריהם, וזה נגד אליכם אישים אקרא, ובכ"ז "גם מפתח שפתי מישרים", שהשפה תציין הדבר הפשוט הנגלה, ומפתח השפה היא התחלת הדבור הפשוט שהוא מיוחד אל ההמון הבלתי מבינים דברים נגידים וגדולים, הוא ג"כ מישרים, שגדר המישרים הם דברי יושר המתקבלים אל השכל אשר כל אדם חזו בישרם ויבינו בם ביושר לבב:
ביאור המילות
(ו-ח) "אדבר, אמרי פי", עיין הבדלם בס' התו"ה ויקרא (סי' ג') באורך.
" נפתל, ועקש". הנפתל הוא יותר מן עקש, ובא אחריו, דור עקש ופתלתל. ובשלילה מוסיף שאין בם אף עקש:הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ואמר כאן שישה פסוקים, נגד:
- מקרא,
- ומשנה,
- וגמרא,
- ומדרשות,
- ואגדות, שבאגדות הן ב':
- מוסר,
- וסודות.
ואמר כאן נגד מקרא:
"כי נגידים אדבר", כלומר כי דבריי היו עם שרים. ודרך המדבר עם שר, שאינו מדבר דברים מיותרים, אלא כל דיבור ודיבור הוא לצורך גדול, כן על כרחך דברי.
והיינו, שכל הדברים האלה דיבר עם משה ואהרן, אך לישראל היה באמירה, כמו שנאמר (שמות ו י): "וידבר ה' אל משה לאמור", וכמו שפירשתי למעלה.
ועוד: "כי נגידים אדבר" - כל דבריי הם שרים ונגידים, ולכן שמעו כל דבריי.
"ומפתח שפתיי מישרים" - כלומר, כמו שנאמר (יהושע י יג): "על ספר הישר", ואמרו (עבודה זרה כה:): "זה בראשית גו'", "ומפתח שפתיי", שהוא התחלת התורה, והוא נקרא ישר.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ח ו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.