הגאון מווילנה על משלי ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק ח' • פסוק ו' | >>
א • ב • ו • ז • ח • ט • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ח', ו':

שִׁ֭מְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר
  וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃


"שמעו" - פירוש, שמעו כל דבריי, אפילו פשטי תורה.

ואמר כאן שישה פסוקים, נגד:

  • מקרא,
  • ומשנה,
  • וגמרא,
  • ומדרשות,
  • ואגדות, שבאגדות הן ב':
    • מוסר,
    • וסודות.

ואמר כאן נגד מקרא:

"כי נגידים אדבר", כלומר כי דבריי היו עם שרים. ודרך המדבר עם שר, שאינו מדבר דברים מיותרים, אלא כל דיבור ודיבור הוא לצורך גדול, כן על כרחך דברי.

והיינו, שכל הדברים האלה דיבר עם משה ואהרן, אך לישראל היה באמירה, כמו שנאמר (שמות ו י): "וידבר ה' אל משה לאמור", וכמו שפירשתי למעלה.

ועוד: "כי נגידים אדבר" - כל דבריי הם שרים ונגידים, ולכן שמעו כל דבריי.

"ומפתח שפתיי מישרים" - כלומר, כמו שנאמר (יהושע י יג): "על ספר הישר", ואמרו (עבודה זרה כה:): "זה בראשית גו'", "ומפתח שפתיי", שהוא התחלת התורה, והוא נקרא ישר.