הגאון מווילנה על משלי ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כולם נכוחים למבין" - הוא נגד מדרש, כגון ספרא וספרי ודומיהם, שהם תמוהים מחמת שני דברים:

  • א' שדורש את הדין, מה שבתורה מפורש שאין הדין כן, כמו (שמות כא כד): "עין תחת עין" וכדומה;
  • ב' שדורש את הפסוק, כגון (תמורה יז ב): ""ואם" לרבות את התמורה" וכדומה, מה שאין מוכח כלל מן הפסוק הזה.

ועל זה אמר:

  • "כולם נכוחים למבין" - נגד מה שאין מוכח מהפסוק, אמר ש"כולם נכוחים", פירוש, שכל הדברים שמוציא מן הפסוק הוא נוכח הפסוק ממש - ש"כולם נכוחים" רק "למבין" - למי שמבין דבר מתוך דבר, הוא יבין שמן הפסוקים שמע כן.
  • "וישרים" - כלומר, ומה שדומה בעיניו שאין הדין ישר, אמר ש"ישרים" אך ל"מוצאי דעת", למי שיש לו דעת בתורה.

-

<< · הגאון מווילנה על משלי · ח · ט · >>