קטגוריה:משלי ח כה
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הׇטְבָּ֑עוּ
לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בְּ/טֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִ/פְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"בטרם". שהטבעו ההרים על מכונם ולפני שימצאו גבעות חוללתי:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בטרם" - עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות נבראתי אני.
מצודת ציון
"הטבעו" - מלשון טביעה.מלבי"ם (כל הפרק)
(כה-כו-כז) "בטרם הרים הטבעו", שאז לא היו עדיין הרים וגבעות רק יסוד העפר היה מכוסה ביסוד המים, "עד לא עשה ארץ וחוצות", שעדיין לא נתגלתה היבשה, ולא נראו "ראש עפרות תבל" שיהיה ראוי לישוב, ואז אמר אלהים יהי רקיע בתוך המים שבארתי בפי' מע"ב כי ע"י הרקיע ששם ה' בטבע האדים שיעלו למקום הסגריר ששם הרקיע המבדיל בין מים למים, עלו המים האדיים שהיו מעורבים עם יסוד האויר אל הרקיע, ושם נפרשו מן יסוד האויר כפי חקי הטבע בירידת הגשמים, וכמו שהתבאר בפי' איוב סי' כ"ז במ"ש צורר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם חק חג על פני מים. שחק הזה שחק ה' על פני מים שיעמדו ברקיע שהוא נעשה כחוג ועגולה על פני תהום לקבל מי התהום בעבים, הוא גלה את פני היבשה ועל ידו נקוו מי התהומות לתוך הים, וז"ש "בהכינו שמים שם אני", שמה שהכין את הרקיע שנקרא שמים כמ"ש ויקרא אלהים לרקיע שמים זה היה ע"י חקי החכמה כמ"ש (איוב כ"ח כ"ו) בעשותו למטר חק ודרך לחזיז קולות אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וכמו שפירשתי שם, "בחקו חוג על פני התהום" שהוא חוג הרקיע שסובב כמחוגה סביב התהום שכסה אז את כדור הארץ:
תרגום מצודות: עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות - חוללתי (נבראתי) אני.
תרגום ויקיטקסט: "עוד לפני שה' הטביע את חותמו ועיצב את ההרים והגבעות, אני (החכמה) כבר חוללתי כאן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח כה.
דקויות
בטרם הרים הטבעו
הביטוי מתאר את יצירת התבליט של כדור הארץ, וממשיל אותה להטבעת חותם - ה' כביכול הטביע את חותמו על כדור הארץ וכך יצר בו הרים וגבעות. אבל עוד לפני שה' יצר את ההרים והגבעות, הוא חולל ויצר את החכמה, והחכמה היתה מחוללת ורוקדת לפניו; כל הר וגבעה נבראו בחכמה ובתכנון מדוייק מראש.
הקבלות
הרים וגבעות נזכרו בתורה גם בקשר לעבודת אלילים, (דברים יב ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, ""עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן". התורה מצווה לנקות את הטבע מהמבנים והפסלים של עובדי האלילים, ולאפשר לנו להתחבר אל החכמה האלהית שקדמה לבריאתו*.
עובדי האלילים משועבדים לטבע, הם חושבים שאי אפשר לשנות את הטבע ולכן יש להיכנע ולסגוד לו; התורה מלמדת שהטבע הוא רק אחד הביטויים של החכמה האלהית, אבל החכמה קודמת לטבע ומושלת בו (ע"פ גליה).
הר בתנ"ך הוא גם משל למכשול. כך אמר זכריה הנביא לבני יהודה, שנתקלו בקשיים גדולים כשבנו בית המקדש השני, (זכריה ד ז): "מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל - לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר! וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ!"*. החכמה האלהית קדמה לכל ההרים ולכל המכשולים, ולכן המתחבר לחכמה האלהית יוכל להפוך את ההר למישור.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ח כה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.