מ"ג משלי ח כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ח · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת
  וְ֝רֹ֗אשׁ עַפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארץ וחוצות" - ארץ ישראל ושאר ארצות "וראש עפרות תבל" - אדם הראשון

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד לא עשה". הש"י ארץ וחוצות הנכבד שבעפרות תבל והגבוה מהם והוא מקום הנגלה מן הארץ ובו ג"כ ארץ וחוצות והנה כפל הענין במלות שונות:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עד לא" - מוסב על חוללתי, לומר: חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם. וכפל הדבר כדרך המליצה. 

מצודת ציון

"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"ארץ וחוצות". בבחינת כלל הארץ נקראת בשם ארץ שארץ העיקרית שהוכנה למושב בני אדם, ויש מקומות הבלתי מוכנים כ"כ והמה חוצה לארץ, (עמ"ש איוב ה' ו'):
 

<< · מ"ג משלי · ח · כו · >>