ביאור:איש-תבונה וחסר-לב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כמה פסוקים בספר משלי מציבים את הנבון או את איש-התבונה , בניגוד לחסר-הלב . פסוקים אלה מתאימים להסברנו , שהנבון משתמש בעיקר בלב:
- (משלי יא יב): "בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש"- מי שמרגיש בוז כלפי רעהו שביזה אותו, הוא חסר-לב - אינו מסוגל לחשוב בהיגיון - כי הוא מתייחס ברצינות לדברי שטות; ואיש תבונות - שיודע להשתמש בליבו ולחשוב בהיגיון - יחריש , ישתוק ולא יתייחס ברצינות לדברי הבוז של רעהו ( פירוט ).
- (משלי י יג): "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב"( פירוט )
- (משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב , ואיש תבונה יישר לכת"( פירוט )
- (משלי ז ז): "וארא בפתאים, אבינה בבנים, נער חסר לב"( פירוט )
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-22.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ij_tvuna_xsr_lv