לדלג לתוכן

ביאור:איש-תבונה וחסר-לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




כמה פסוקים בספר משלי מציבים את הנבון או את איש-התבונה , בניגוד  לחסר-הלב . פסוקים אלה מתאימים להסברנו , שהנבון משתמש בעיקר בלב:

  • (משלי יא יב): "בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש"- מי שמרגיש בוז כלפי רעהו שביזה אותו, הוא חסר-לב - אינו מסוגל לחשוב בהיגיון - כי הוא מתייחס ברצינות לדברי שטות; ואיש תבונות - שיודע להשתמש בליבו ולחשוב בהיגיון - יחריש , ישתוק ולא יתייחס ברצינות לדברי הבוז של רעהו ( פירוט ).
  • (משלי י יג): "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב"( פירוט )
  • (משלי טו כא): "אולת שמחה לחסר לב , ואיש תבונה יישר לכת"( פירוט )
  • (משלי ז ז): "וארא בפתאים, אבינה בבנים, נער חסר לב"( פירוט )

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ij_tvuna_xsr_lv