הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מס = שירות לאומי אזרחי

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: מס

בלשון ימינו, מס הוא כסף שהאזרח נדרש לתת לשלטון; בלשון המקרא, מס מציין לא כסף אלא עבודה - אנשים המחוייבים לעבוד עבור השלטון:

(שמות א יא): "וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם; ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס"- שרי המסים הכריחו את בני ישראל לעבוד בבניית ערים;

(בראשית מט טו): "וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה; ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד"= מס של עבודה; וכן -

(יהושע טז י): "ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד"
מלכים א ה כז: " "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל, ויהי המס שלשים אלף איש." "וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות, חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו; ואדנירם על המס" " - שלמה גייס 30000 איש לעבודה בכריתת עצים בלבנון; אדונירם, שהיה אחראי על עבודה זו, נזכר גם ב: שמואל ב כ כד מלכים א יב יח דברי הימים ב י יח מלכים א ד ו
מלכים א ט טו:, דברי הימים ב ח ח: " "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר" ... "בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה" " - בהמשך מלכותו, גייס שלמה אנשים מקרב הכנענים, כדי לשפץ בניינים קיימים ולבנות ערים (ראו שתי תקופות במלכות שלמה ).

משלי יב כד: "יד חרוצים תמשול, ורמיה תהיה למס" - "משל" הוא ניגודו של "היה למס"; נראה שה"מס" הוא עבדו של המושל (ראו שירות לאומי לרמאים ); וכן:

(איכה א א): "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגוים, שרתי במדינות היתה למס"= "שרתי במדינות" מנוגדת ל"היתה למס"; נראה שה"מס" היא שפחתה של השרה.
(ישעיהו לא ח): "ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו"- לא נאמר "בחוריו ישלמו מס" אלא " בחוריו למס יהיו "; גם זה וגם הדגש על "בחוריו" מלמדים שהכוונה לעבודה.

מושג מקביל בלשון ימינו יכול להיות "שירות לאומי אזרחי" - שירות שכל אזרח חייב לעשות עבור השלטון (כמו השירות הצבאי שמקובל בימינו, אבל מחוץ לצבא).

לפי זה יש לפרש גם את שאר הפסוקים, הקשורים ל"מס" שמטילים על אויבים:

(דברים כ יא): "והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך"= תוכל לחייב אותם לעשות למענך עבודות-שירות (ראו דיני המלחמה בתורה )

(יהושע יז יג): "ויהי כי חזקו בני ישראל, ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו", וכן שופטים א כח
(אסתר י א): "וישם המלך אחשרש מס על הארץ ואיי הים"
(שופטים א ל): "זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל; וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס"
(שופטים א לג): "נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס"
(שופטים א לה): "ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס"

לעיון נוסף:

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ms