רש"י על משלי יב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק י"ב • פסוק ט' | >>
ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ב, ט':

ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ
  מִ֝מִּתְכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃


"טוב נקלה" - בעיניו ונעשה עבד לעצמו

"ממתכבד" - בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם