רש"י על משלי יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על משלי · יב · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב יפיק" - מוציא מן הקב"ה נחת רוח להביא טובה לעולם

"ואיש מזמות ירשיע" - בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קוהלת ט)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יכון אדם ברשע" - לא יתבסס

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכרקב" - תולעת הנכנס תוך העצמות וטוחן אותם כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברי רשעים ארב דם" - יועצים לרצוח בידם או ע"י עדות שקר

"ופי ישרים" - כששומעים את עצתם יצילום לנרדפים שמגלים את עצתם או אם עדים הם מזימין אותם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפוך רשעים" - כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים

"ואינם" - כלים כגון סדום

"ובית צדיקים יעמוד" - יתקיים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפי שכלו יהולל איש" - אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו

"ונעוה לב" - שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז

"נעוה" - כמו נעותי משמוע (ישעיהו כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב נקלה" - בעיניו ונעשה עבד לעצמו

"ממתכבד" - בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יודע צדיק נפש בהמתו" - מה בהמתו ובני ביתו צריכים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עובד אדמתו ישבע לחם" - כמשמעו ולפי משלו שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמד רשע" - להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס

"ושורש צדיקים יתן" - מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפשע שפתים" - בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו (איוב כא) בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מפרי פי איש" - משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעולם הבא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אויל ביום יודע כעסו" - ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב ומדרש אגדה ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו והקב"ה שהוא ערום לא רצה לשחת בריותיו כסה קלונו ודח' לגזרתו מיום של אדם ליום שלו שהוא אלף שנה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יפיח אמונה יגיד צדק" - מי שמדבר אמונה מגיד בדין עדות צדק לזכות הזכאי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יש בוטה" - מדבר כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה)

"כמדקרות חרב" - שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג

"ולשון חכמים" - המביא שלום בין אדם לחבירו

"מרפא" - למבט' ההוא

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שפת אמת תכון לעד" - תתבסס ותקיים

"ועד ארגיעה" - למעט רגע הוא כלה והולך שהשקר אין לו רגלים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרמה בלב חרשי רע" - ומתוך שהם טרודים במחשבות של תרמית, אין להם שמחה, "וליועצי שלום - שמחה".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יאונה לצדיק" - לא יארע לא תזדמן לו עבירה בלי דעת

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדם ערום כוסה דעת" - אפילו בחכמתו הוא צנוע, וכל שכן לדברי שטות הוא מכסה.

אבל "ולב כסילים יקרא אולת" - מכריז איוולת בקול רם.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יד חרוצים" - ישרים

"תמשול" - תעשיר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דאגה בלב איש ישיחנה" - ישיחנה מדעתו

"ודבר טוב ישמחנה" - יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יתר מרעהו צדיק" - הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי"ש בלע"ז

"ודרך רשעים" - שהיא למודה להרע היא תתעם

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יב כז): "לא יחרוך" - מחובר למקרא שלפניו, כלומר, דרך רשע תתעהו, ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו.

"לא יחרוך" - לא יצליח בתרמיתו; ולפי שדבר בלשון ציד, נופל בו לשון חריכה, שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש.

"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא: והון אדם שהוא חרוץ - יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא.

"חרוץ" - עושה אמת, כמו (משלי י ד): "יד חרוצים תעשיר".

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יחרוך" - מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו לא יחרוך לא יצליח בתרמיתו ולפי שדבר בל' ציד נופל בו ל' חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש

"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא והון אדם שהוא חרוץ יקר הוא ממון אדם כשר יקר הוא

"חרוץ" - עושה אמת כמו יד חרוצים תעשיר (לעיל י)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באורח צדקה חיים ודרך נתיבה" - של צדקה

"אל מות" - לא ימות