רש"י על משלי יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן חכם מוסר אב" - מקרא קצר הוא בן חכם שואל ואוהב מוסר אב וי"א בשביל מוסר האב הוא חכם "ולץ" - לא שמע גערה שאינו מקבל תוכחות

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יג ב): "מפרי פי איש יאכל טוב" - משכר תורתו יאכל טוב בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. "ונפש בוגדים חמס" - וחפץ בוגדים חמס, כמו (בראשית כג): "אם יש את נפשכם", (תהלים כז): "אל תתנני בנפש צרי".

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נוצר פיו שומר נפשו פושק שפתיו" - פותח שפתיו לדבר תמיד כל רוחו מן ותפשקי את רגליך (יחזקאל טז) ל' רחב

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מתאוה ואין נפשו עצל" - מתאוה נפשו לכל טוב ואין "ונפש חרוצים תדשן" - ישרים האוכלים יגיע כפיהם זהו משמעו לפי פשוטו ולפי משלו לעתיד יראה בכבוד ת"ח ויתאוה ולא ישיג לו

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דבר שקר ישנא צדיק" - הצדיק שונא דבר שקר אבל הרשע מקבלו "יבאיש ויחפיר" - את הבריות בכך

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורשעה תסלף חטאת" - כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת ומשמעותה את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יש מתעשר ואין כל" - מראה עצמו עשיר ד"א יש אדם שהוא מתעשר בסופו ואין לו כלום בתחילתו ויש שהוא בא לידי עניות מממון גדול ד"א מתעשר בגזל עניים וסוף אין לו כלום "ויש מתרושש" - ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כפר נפש איש עשרו" - עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה

"ורש לא שמע גערה" - ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו ד"א כפר נפש איש עשרו תורתו

"ורש" - בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר ומ"א על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יג ט): "ידעך" - לשון קפיצה, שהשלהבת קופצת ונכרתת:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רק בזדון יתן מצה" - מחלוקת "ואת נועצים" - ועם המתיעצים תלין חכמה

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הון מהבל ימעט" - עושה גרסתו חבילות חבילות ימעט שישתכח ממנו מעט מעט

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוחלת ממשכה" - מבטיח עצמו על חבירו ואינו עושה

"מחלה לב" - מביאה חולי ללב ואין מחלה זה שם דבר כמו (שמות כ"ג) והסירותי מחלה מקרבך אלא כמו (ויקרא י י"א) מעלה גרה

"ועץ חיים תאוה באה" - מסורס הוא כלומר תאוה באה הרי הוא כעץ חיים תוחלת שהוחיל הקדוש ברוך הוא לישראל וצפה שישובו והם לא שבו סוף באה להם למחלת לב וכשתאותו באה שהם עושין רצונו עץ חיים היא להם

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בז לדבר יחבל לו" - הבוזה אחד מדברי תורה סוף מתמשכן עליו "וירא מצוה הוא ישולם" - יקבל שכר ומדרש תהילים דורש בז לדבר יחבל לו על דוד שאמר לפני הקב"ה רבונו של עולם מה הנאה בשוטים שבראת אמר לו חייך סוף שתצטרך לשטות כשבא לפני אכיש להשתגע ויורד רירו על זקנו וגו' (שמואל א' כא)

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תורת חכם מקור חיים" - שהיא מלמדתו לסור ממוקשי מות

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודרך בוגדים איתן" - קשה לו ולאחרים

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל ערום יעשה בדעת" - מעשהו, כגון דוד: (מלכים א א): "יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגו'". "וכסיל יפרוש אולת" - זה אחשורוש: (אסתר ב): "ויפקד המלך", יודעים היו שלא ישא לכולם, ומי שהיה לו בת - הטמינה.

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מלאך רשע יפול ברע" - כגון בלעם שאמר לו הקב"ה לך עם האנשים והרשיע להשיא לבלק עצה רעה לכך נפל בחרב "וציר אמונים מרפא" - זה משה רבינו

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ריש וקלון" - דלות וקלון באים על פורע מוסר

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהיה" - הוה. "תערב לנפש" - כשבאה תאותו לו לאדם, היא ערבה לנפשו, ולכך תועבת כסילים לסור מרע, לפי שערב להם למלא תאותם.

דבר אחר:

"תאוה נהיה" - הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו, ובהיות תאותו באה - "ערבה" לו; "ותועבת" רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם.

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים" - המחבר לו כסילים להיות לו רעים "ירוע" - ירוצץ

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חטאים תרדף רעה" - אדם רשע רשעתו רודפתו עד השמדו

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"טוב ינחיל" - את זכותו ואת ממונו לבני בניו אבל חוטא אינו מנחיל לבניו כי צפון חילו וממונו לצדיק כמו שכתוב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רב אוכל ניר ראשים" - ראיתי במסורת הגדולה רב אוכל שלשים ושלשה רב קמצין וזהו חטף קמץ ומחובר עם אוכל במקף ואוכל ראיתי שם נקוד פתח (ר"ל סגול שהוא פתח קטן) וטעמו לעילא כמו את כל אוכל השנים הטובות (בראשית מא) ולפי נקודתו זה פתרונו הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים כלומר הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה "ויש נספה" - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט ורבותינו פירשו במסכת חגייגה ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חושך שבטו" - סופו ששונא את בנו, שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה. "שחרו מוסר" - תמיד לבקרים מיסרהו.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשובע נפשו" - דומה שיהא שבע) (סא"א ונכתב תחתיו תחסר אינו דומה שיהא שבע)