רש"י על משלי יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על משלי · יג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן חכם מוסר אב" - מקרא קצר הוא בן חכם שואל ואוהב מוסר אב וי"א בשביל מוסר האב הוא חכם

"ולץ" - לא שמע גערה שאינו מקבל תוכחות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יג ב): "מפרי פי איש יאכל טוב" - משכר תורתו יאכל טוב בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא.

"ונפש בוגדים חמס" - וחפץ בוגדים חמס, כמו (בראשית כג): "אם יש את נפשכם", (תהלים כז): "אל תתנני בנפש צרי".

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מפרי פי איש יאכל טוב" - משכר תורתו יאכל טוב בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא

"ונפש בוגדים חמס" - וחפץ בוגדים חמס כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) אל תתנני בנפש צרי (תהלי' כז)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נוצר פיו שומר נפשו פושק שפתיו" - פותח שפתיו לדבר תמיד כל רוחו מן ותפשקי את רגליך (יחזקאל טז) ל' רחב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתאוה ואין נפשו עצל" - מתאוה נפשו לכל טוב ואין

"ונפש חרוצים תדשן" - ישרים האוכלים יגיע כפיהם זהו משמעו לפי פשוטו ולפי משלו לעתיד יראה בכבוד ת"ח ויתאוה ולא ישיג לו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבר שקר ישנא צדיק" - הצדיק שונא דבר שקר אבל הרשע מקבלו

"יבאיש ויחפיר" - את הבריות בכך

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורשעה תסלף חטאת" - כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת ומשמעותה את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יש מתעשר ואין כל" - מראה עצמו עשיר ד"א יש אדם שהוא מתעשר בסופו ואין לו כלום בתחילתו ויש שהוא בא לידי עניות מממון גדול ד"א מתעשר בגזל עניים וסוף אין לו כלום

"ויש מתרושש" - ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפר נפש איש עשרו" - עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה

"ורש לא שמע גערה" - ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו ד"א כפר נפש איש עשרו תורתו

"ורש" - בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר ומ"א על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יג ט): "ידעך" - לשון קפיצה, שהשלהבת קופצת ונכרתת:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק בזדון יתן מצה" - מחלוקת

"ואת נועצים" - ועם המתיעצים תלין חכמה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הון מהבל ימעט" - עושה גרסתו חבילות חבילות ימעט שישתכח ממנו מעט מעט

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תוחלת ממשכה" - מבטיח עצמו על חבירו ואינו עושה

"מחלה לב" - מביאה חולי ללב ואין מחלה זה שם דבר כמו (שמות כ"ג) והסירותי מחלה מקרבך אלא כמו (ויקרא י י"א) מעלה גרה

"ועץ חיים תאוה באה" - מסורס הוא כלומר תאוה באה הרי הוא כעץ חיים תוחלת שהוחיל הקדוש ברוך הוא לישראל וצפה שישובו והם לא שבו סוף באה להם למחלת לב וכשתאותו באה שהם עושין רצונו עץ חיים היא להם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בז לדבר יחבל לו" - הבוזה אחד מדברי תורה סוף מתמשכן עליו

"וירא מצוה הוא ישולם" - יקבל שכר ומדרש תהילים דורש בז לדבר יחבל לו על דוד שאמר לפני הקב"ה רבונו של עולם מה הנאה בשוטים שבראת אמר לו חייך סוף שתצטרך לשטות כשבא לפני אכיש להשתגע ויורד רירו על זקנו וגו' (שמואל א' כא)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תורת חכם מקור חיים" - שהיא מלמדתו לסור ממוקשי מות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודרך בוגדים איתן" - קשה לו ולאחרים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל ערום יעשה בדעת" - מעשהו, כגון דוד: (מלכים א א): "יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגו'".

"וכסיל יפרוש אולת" - זה אחשורוש: (אסתר ב): "ויפקד המלך", יודעים היו שלא ישא לכולם, ומי שהיה לו בת - הטמינה.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלאך רשע יפול ברע" - כגון בלעם שאמר לו הקב"ה לך עם האנשים והרשיע להשיא לבלק עצה רעה לכך נפל בחרב

"וציר אמונים מרפא" - זה משה רבינו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ריש וקלון" - דלות וקלון באים על פורע מוסר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נהיה" - הוה. "תערב לנפש" - כשבאה תאותו לו לאדם, היא ערבה לנפשו, ולכך תועבת כסילים לסור מרע, לפי שערב להם למלא תאותם.

דבר אחר:

"תאוה נהיה" - הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו, ובהיות תאותו באה - "ערבה" לו; "ותועבת" רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים" - המחבר לו כסילים להיות לו רעים

"ירוע" - ירוצץ

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חטאים תרדף רעה" - אדם רשע רשעתו רודפתו עד השמדו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב ינחיל" - את זכותו ואת ממונו לבני בניו אבל חוטא אינו מנחיל לבניו כי צפון חילו וממונו לצדיק כמו שכתוב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב אוכל ניר ראשים" - ראיתי במסורת הגדולה רב אוכל שלשים ושלשה רב קמצין וזהו חטף קמץ ומחובר עם אוכל במקף ואוכל ראיתי שם נקוד פתח (ר"ל סגול שהוא פתח קטן) וטעמו לעילא כמו את כל אוכל השנים הטובות (בראשית מא) ולפי נקודתו זה פתרונו הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים כלומר הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה

"ויש נספה" - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט ורבותינו פירשו במסכת חגייגה ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חושך שבטו" - סופו ששונא את בנו, שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה.

"שחרו מוסר" - תמיד לבקרים מיסרהו.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשובע נפשו" - דומה שיהא שבע) (סא"א ונכתב תחתיו תחסר אינו דומה שיהא שבע)