רש"י על משלי יד
<< · רש"י על משלי · יד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"חכמות נשים בנתה ביתה" - חכמות נקוד פתח שאינו שם דבר אלא החכמות שבנשים בונות את בתיהם שמתקיימות על ידיהן כמו אשתו של און בן פלת כמו שמפורש בפרק חלק
"ואולת" - ואשה שוטה
"בידיה תהרסנו" - תהרס ביתה זו אשתו של קרחפסוק ב (כל הפסוק)
"הולך בישרו ירא" - מי שהוא ירא ה' ומי שהוא נלוז דרכים כלומר עוקם דרכיו
"בוזהו" - להקב"הפסוק ג (כל הפסוק)
"בפי אויל חוטר גאוה" - מקל של גאוה כגון פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה)
"תשמורם" - כמו תשמרם תשמור את החכמיםפסוק ד (כל הפסוק)
"באין אלפים אבוס בר" - באין שוורים האבוס ריקם שאפילו תבן אין מצוי בבית
"בר" - נקי וריקם כלומר במקום שאין תלמידי חכמים אין הוראה נמצאת כהלכהפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"לך מנגד לאיש כסיל" - מהתחבר תמיד אצלו
"ובל ידעת" - סופך שלא ידעת חכמהפסוק ח (כל הפסוק)
"חכמת ערום" - מי שהוא חכם, "הבין דרכו" - לפלס אורחותיו.
"ואולת כסילים" היא "המרמה" שבלבם, סופה שמביאתם לידי טפשות.פסוק ט (כל הפסוק)
"אוילים יליץ אשם" - שהם חוטאים שצריכין לתת ממון למי שחטאו לו ויליץ בעדם אשמם שהם מביאים ממונם לו כמו הפלשתים שנאמר קחו לכם ה' טחורי זהב וה' עכברי זהב וגו' ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם (שמואל א' ו)
"אשם" - אמנד"א בלע"ז
"ובין ישרים רצון" - אפיימינ"ט בלע"ז הקב"ה מרוצה להםפסוק י (כל הפסוק)
"לב יודע מרת נפשו" - טרחו ויגיעו שעמל בתורה, לפיכך "בשמחתו לא יתערב זר" - כשיקבל שכרו לעתיד.
דבר אחר:
"לב יודע מרת נפשו" - ישראל, שהם מרי נפש בגלות, והיו נהרגים על קדושת השם. "ובשמחתו לא יתערב זר" - לעתיד.פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"יש דרך ישר לפני איש" - עובר עבירה ואומר אין בה עבירה.
דבר אחר:
"יש דרך ישר לפני איש" - דרך עצל ישרה היא בעיני עשו, שהוא (בראשית כה): "איש שדה", "ואחריתה וגו'".פסוק יג (כל הפסוק)
"גם בשחוק" - שהקב"ה משחק עמהם בעולם הזה יכאב לבם לעתיד לבא. וכן הוא אומר: (ישעיהו סה): "ואתם תצעקו מכאב לב".
דבר אחר:
"בשחוק יכאב לב", (משלי י כג): "שחוק לכסיל עשות זמה", וסופו יכאב לב.פסוק יד (כל הפסוק)
"מדרכיו ישבע סוג לב" - עשו.
"ומעליו איש טוב" - יעקב.
[דבר אחר:]
"סוג לב" - רשע, כמו (משלי כו): "כסף סיגים". סִיג הוא שם הפסולת, סוּג הוא הכסף המעורבב בפסולת.
"ומעליו איש טוב" - וממעל לו לרשע יהיה הצדיק.פסוק טו (כל הפסוק)
"פתי יאמין" - לדבריהם (של עשו), וניסת אחריהם.
דבר אחר:
"פתי יאמין" - לאנשי רכיל.
"וערום יבין לאשורו" - לפסיעותיו, כלומר יצפה מלריב וימתין עד ייוודע לו אל נכון.פסוק טז (כל הפסוק)
"חכם ירא" - מן הפורענות.
"וסר מרע" - מן הרעה.
"וכסיל מתעבר" - מתחזק לעבור בחזקה.
"ובוטח" - ומחליק ונופל בארץ, כמו (ירמיהו יב ה): "בארץ שלום אתה בוטח", ותרגם יונתן: "את מתבטח ונפול מחליק". ויש מפרשים: בטחון ממש, בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה.פסוק יז (כל הפסוק)
"קצר אפים" - הממהר לנקום כעסו
"ואיש מזימות" - מחשבות עצה רעהפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"גם לרעהו ישנא רש" - אפילו לשושביניו ואוהביו גם לשון אפילו
"ישנא רש" - עם הארץ שאינו יודע לנהוג כשורהפסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
(משלי יד כד): "עטרת חכמים עשרם" - שהם עשירים בתורה.
"ואולת כסילים אולת" - קלקלתן של כסילים היא האולת, שנתעצל מן החכמה.פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
"ביראת ה' מבטח עוז" - נאמר באברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כו) והבטיחו כי ברך אברכך וגו'
"ולבניו יהיה" - הוא
"מחסה" - שיחסו ויתחבא בצל זכותופסוק כח (כל הפסוק)
"ברב עם" - שהצבור זכאים הדרת הקב"ה הוא
"ובאפס לאום" - כשאינם דבקים בו
"מחתת רזון" - חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניו
