רש"י על משלי יד
<< · רש"י על משלי · יד · >>
פסוק א
"ואולת" - ואשה שוטה
"בידיה תהרסנו" - תהרס ביתה זו אשתו של קרחפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"אשם" - אמנד"א בלע"ז
"ובין ישרים רצון" - אפיימינ"ט בלע"ז הקב"ה מרוצה להםפסוק י
דבר אחר:
"לב יודע מרת נפשו" - ישראל, שהם מרי נפש בגלות, והיו נהרגים על קדושת השם. "ובשמחתו לא יתערב זר" - לעתיד.פסוק יא
פסוק יב
דבר אחר:
"יש דרך ישר לפני איש" - דרך עצל ישרה היא בעיני עשו, שהוא (בראשית כה): "איש שדה", "ואחריתה וגו'".פסוק יג
דבר אחר:
"בשחוק יכאב לב", (משלי י כג): "שחוק לכסיל עשות זמה", וסופו יכאב לב.פסוק יד
"ומעליו איש טוב" - יעקב.
[דבר אחר:]
"סוג לב" - רשע, כמו (משלי כו): "כסף סיגים". סִיג הוא שם הפסולת, סוּג הוא הכסף המעורבב בפסולת.
"ומעליו איש טוב" - וממעל לו לרשע יהיה הצדיק.פסוק טו
דבר אחר:
"פתי יאמין" - לאנשי רכיל.
"וערום יבין לאשורו" - לפסיעותיו, כלומר יצפה מלריב וימתין עד יִוָּדַע [ייוודע] לו אל נכון.פסוק טז
"וסר מרע" - מן הרעה.
"וכסיל מתעבר" - מתחזק לעבור בחזקה.
"ובוטח" - ומחליק ונופל בארץ, כמו (ירמיהו יב ה): "בארץ שלום אתה בוטח", ותרגם יונתן: "את מתבטח ונפול מחליק". ויש מפרשים: בטחון ממש, בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה.פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כו
"ולבניו יהיה" - הוא
"מחסה" - שיחסו ויתחבא בצל זכותופסוק כח
"ובאפס לאום" - כשאינם דבקים בו
"מחתת רזון" - חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניופסוק כט
פסוק ל
פסוק לב
פסוק לג
פסוק לד
"וחסד לאומים חטאת" - שהיו נוטלי' מזה ונותנים לזה
<< · רש"י על משלי · יד · >>