קטגוריה:בראשית כו יא
ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָ/עָ֖ם לֵ/אמֹ֑ר הַ/נֹּגֵ֜עַ בָּ/אִ֥ישׁ הַ/זֶּ֛ה וּ/בְ/אִשְׁתּ֖/וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּפַקֵּיד אֲבִימֶלֶךְ יָת כָּל עַמָּא לְמֵימַר דְּיַנְזֵיק לְגוּבְרָא הָדֵין וּלְאִתְּתֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּפְקִיד אֲבִימֶלֶךְ יַת כָּל עַמָא לְמֵימַר דְיִקְרַב לְבִישׁ בְּגַבְרָא הָדֵין וּבְאִנְתְּתֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנוגע. אמר ר' איבו: אפילו צרור לא יזרוק בו אדם:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו יא.
הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת
אבימלך ידע מה הוא עצמו חשב על רבקה ויצחק.
אבימלך היה יכול לפרסם את הפקודה מבלי לזמן את יצחק למשפט משום שהוא כבר הבין שרבקה היא אשתו. אך הוא בכל זאת זימן את יצחק למשפט וקיווה למצוא את יצחק אשם במשהו, כך שיוכל להרוג אותו ולקחת את רבקה.
מכיוון שאבימלך חשב לפגוע ביצחק, הוא הסיק שגם אחרים לבטח חשבו כמוהו, ולכן מישהו עלול לרצוח את יצחק בחשאי. זו הסיבה לכך שהוא חשב שמן הראוי לפרסם פקודה האוסרת על פגיעה ביצחק ורבקה. אין ספק שהפקודה לא חידשה הרבה מבחינת החוק, הלוא בזמנו פסק הדין במקרי רצח ואונס היה מוות, ולכן הפקודה לא היוותה חוק חדש.
לפי חוקי חמורבי מספר 23-24, אם אדם נפגע בעיר ולא ידוע מיהו הפושע, אזי המלך או ראש העיר אחראים לתשלום הנזק לנפגע.
המלך פרסם את הפקודה מכיוון שיצחק היה ערירי, ללא אחים וללא בנים (זאת בהנחה שבניו עדיין לא נולדו), ולכן לא היה מי שיתבע את דמו אם יירצח.
מה לומדים מהפקודה?
- אבימלך פחד שאלוהים יעניש אותו כמו שקרה בעבר עם שרה (ביאור:בראשית כו כח).
- אבימלך רצה לשמור על כבודו כשופט ועל כבוד עירו ומלכותו.
- המלך הודיע ברבים שיצחק ורבקה הם בעל ואישה, ולא אח ואחות.
- יצחק ורבקה היו יקרים למלך וזכו בהגנתו.
- כל נגיעה שהיא, אפילו נגיעה קלה ביותר, היא פגיעה בכבוד המלך ועונשה מוות.
- המלך הגביל את הפקודה לפגיעה "בָּאִישׁ הַזֶהּ ובְּאִשְׁתּוֹ" בלבד, כלומר אנשי העיר יכולים לנהוג מנהגם ביחס לזרים אחרים.
- התנהגותם של תושבי גרר הפלישתים היתה דומה להתנהגותם של אנשי סדום, היינו, גם הם התעללו בזרים ונטו לגרש זרים באלימות. (ביאור:בראשית כו כא).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כו יא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.