מ"ג בראשית כו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כו · יב · >>

מקרא

כתיב: ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה

מנוקד: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה.

עם טעמים: וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּזְרַע יִצְחָק בְּאַרְעָא הַהִיא וְאַשְׁכַּח בְּשַׁתָּא הַהִיא עַל חַד מְאָה בִּדְשַׁעֲרוּהִי וּבָרְכֵיהּ יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְרַע יִצְחָק לִצְדַקְתָּא בְּאַרְעָא הַהוּא וְאַשְׁכַּח בְּשַׁתָּא הַהוּא עַל חַד מְאָה בִּדְשַׁעֲרוֹי וּבָרְכֵיהּ יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בארץ ההיא" - אע"פ שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה כארץ שבעת הגוים (ב"ר)

"בשנה ההיא" - אע"פ שאינה כתקנה שהיתה שנת רעבון (ב"ר)

"בארץ ההיא בשנה ההיא" - שניהם למה לומר שהארץ קשה והשנה קשה

"מאה שערים" - שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מאה שערים — בדברי קדמונינו ז"ל "שיעור", כי מצא מאה משיעור הזרע. והוא מגזרת "כי כמו שער בנפשו" (משלי כג, ז):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב)" ויזרע יצחק". במ"ש שלא הרע לו ולא גרשו נתקיים מ"ש לו ואהיה עמך, ועתה יספר איך נתקיים מ"ש ואברכך, וספר "שזרע בארץ ההיא" הגם שהיתה שנת רעבון מצא "מאה שערים", ויש שני מיני ברכות. א] שתתברך התבואה שעז"א וימצא מאה שערים. ב] שיתברך האיש ע"י שאוכל קמעא ומתברך במעיו כמ"ש (בפ' בהר) על ואכלתם לחמכם לשובע, ועז"א "ויברכהו ה'". ויש עוד ברכה שלישית שהיא שיבורך האיש בעצמו להיות איש מצליח בכל עסקיו במשא ובמתן ובחכמה וכבוד וגדולה (כמ"ש ויהי איש מצליח, וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו) ועז"א: