רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< רש"י מנוקד על התורה‏ | ספר בראשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ב) וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים – מַלְאָכִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לִקְרָאתוֹ לְלַוּוֹתוֹ לָאָרֶץ.


(ג) מַחֲנָיִם – שְׁתֵּי מַחֲנוֹת: שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ עַד כַּאן, וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתוֹ.


(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים – מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה עה,ד).
אַרְצָה שֵׂעִיר – לְאֶרֶץ שֵׂעִיר. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).


(ה) גַּרְתִּי – לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵר. אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנוֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (לעיל כז,כט), שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּבָר אַחֵר: "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה (תרי"ג). כְּלוֹמַר: עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי, וְשֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.


(ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר – אַבָּא אָמַר לִי (לעיל כז,כח): "מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ.
שׁוֹר וַחֲמוֹר – דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה "שׁוֹר". אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל", וְאֵינוֹ אוֹמֵר "קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים".
וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ.
לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ – שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ.


(ז) בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו – שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר "אָחִי הוּא", אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ.


(ח) וַיִּירָא, וַיֵּצֶר – "וַיִּירָא" שֶׁמָּא יֵהָרֵג, "וַיֵּצֶר לוֹ" אִם יַהֲרוֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים (בראשית רבה עו,ב).


(ט) הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ – "מַחֲנֶה" מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה" (תהלים כז,ג) הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, "הַמַּחֲנֶה הַזֶּה" (להלן לג,ח) לְשׁוֹן זָכָר. וְכֵן יֵש שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ" (לעיל יט,כג), "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תהלים יט,ז) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם" (מל"ב ג,כב) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ: "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה" (איוב א,יט) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. "וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת" (שם) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" (מל"א יט,יא) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'" (במדבר טז,לה) לְשׁוֹן נְקֵבָה, "אֵשׁ לוֹהֵט" (תהלים קד,ד) לְשׁוֹן זָכָר.
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה – עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְבָרִים: לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה, וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן: "וַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" (להלן פסוק כב). לִתְפִלָּה: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" (להלן פסוק י). לַמִּלְחָמָה: "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה".


(י) וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּפַחַד יִצְחָק" (לעיל לא,מב)? וְעוֹד: מַהוּ שֶׁחָזַר וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְּיוּחָד, הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ..."! אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הִבְטַחְתַּנִי, אַחַת בְּצֵאתִי מִבֵּית אָבִי מִבְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" (לעיל כח,יג). וְשָׁם אָמַרְתָּ לִי: "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח,טו). וּבְבֵית לָבָן אָמַרְתָּ לִי: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (לעיל לא,ג). וְשָׁם נִגְלֵיתָ אֵלַי בְּשֵׁם הַמְּיוּחָד לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ...". בִּשְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ אֲנִי בָא לְפָנֶיךָ.


(יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים – נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא, וְיִגְרוֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב ע"א).
וּמִכָּל הָאֱמֶת – אֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ, שֶׁשָּׁמַרְתָּ לִי כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנִי.
כִּי בְמַקְלִי – לֹא הָיָה עִמִּי לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא מִקְנֶה אֶלָּא מַקְלִי לְבַדּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נָתַן מַקְלוֹ בַּיַּרְדֵּן וְנִבְקַע הַיַּרְדֵּן.


(יב) מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו – מִיַּד אָחִי שֶׁאֵין נוֹהֵג עִמִּי כְאָח אֶלָּא כְעֵשָׂו הָרָשָׁע.


(יג) הֵיטֵב אֵיטִיב – "הֵיטֵב" בִּזְכוּתְךָ, "אֵיטִיב" בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ (בראשית רבה עו,ז).
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם – וְהֵיכָן אָמַר לוֹ כֵּן, וַהֲלֹא לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (לעיל כח,יד)? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח,טו), וּלְאַבְרָהָם אָמַר (לעיל בראשית כב,יז): "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".


(יד) הַבָּא בְיָדוֹ – בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן (במדבר כא,כו): "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁאָדָם צָר בִּצְרוֹר וְנוֹשְׂאָם בְּיָדוֹ. [דָּבָר אַחֵר: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – מִן הַחֻלִּין, שֶׁנָּטַל מַעֲשֵׂר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (לעיל כח,כב): "עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". וַהֲדַר לָקַח מִנְחָה.]


(טו) עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים – מָאתַיִם עִזִּים צְרִיכוֹת עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים, וְכֵן כֻּלָּם: הַזְּכָרִים כְּדֵי צוֹרֶךְ הַנְּקֵבוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה דּוֹרֵשׁ מִכַּאן לָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (עו,ז): הַטַּיָּלִים בְּכָל יוֹם, הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת, הַחַמָּרִים אַחַת בְּשַׁבָּת, הַגַּמָּלִים אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים (כתובות ס"א ע"ב). וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה בְּכִוּוּן. אַךְ נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁלָּמַדְנוּ מִכַּאן, שֶׁאֵין הָעוֹנָה שָׁוָה בְּכָל אָדָם אֶלָּא לְפִי טוֹרַח הַמֻּטָּל עָלָיו, שֶׁמָּצִינוּ כַּאן שֶׁמָּסַר לְכָל תַּיִשׁ עֶשֶׂר עִזִּים וְכֵן לְכָל אַיִל, לְפִי שֶׁהֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה דַּרְכָּן לְהַרְבּוֹת תַּשְׁמִישׁ וּלְעַבֵּר עֶשֶׂר נְקֵבוֹת, וּבְהֵמָה מִשֶּׁנִּתְעַבְּרָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת זָכָר. וּפָרִים שֶׁעוֹסְקִין בַּמְּלָאכָה, לֹא מָסַר לְזָכָר אֶלָּא אַרְבַּע נְקֵבוֹת. וְלַחֲמוֹר שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת לְזָכָר, וְלַגְּמַלִּים שֶׁהוֹלְכִים דֶּרֶךְ יוֹתֵר רְחוֹקָה נְקֵבָה אַחַת לְזָכָר.


(טז) גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת שְׁלֹשִׁים, וּבְנֵיהֶם – עִמָּהֶם. וּמִדְרַש אַגָּדָה: וּבְנֵיהֶם "בַּנָּאֵיהֶם" – זָכָר כְּנֶגֶד נְקֵבָה. וּלְפִי שֶׁצָּנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁ, לֹא פִרְסְמוֹ הַכָּתוּב (בראשית רבה עו,ז).
וַעְיָרִם – חֲמוֹרִים זְכָרִים.


(יז) עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ – כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ.
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).


(יח) לְמִי אַתָּה – שֶׁל מִי אַתָּה, מִי שׁוֹלֵּחֲךָ? וְתַרְגּוּם: "דְּמַאן אַתְּ?".
וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ – וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם, לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לַמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה בִּמְקוֹם "שֶׁל", כְּמוֹ (לעיל לא,מג): "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא", שֶׁלִּי הוּא. "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהלים כד,א), שֶׁל ה'.


(יט) וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב – עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. שֶׁשָּׁאַלְתָּ "לְמִי אַתָּה?" – "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב" אֲנִי. וְתַרְגּוּמוֹ: "דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב". וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ "וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ?" – "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה...".
וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ – יַעֲקֹב.


(כא) אֲכַפְּרָה פָנָיו – אֲבַטֵּל רָגְזוֹ. וְכֵן: "וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת" (ישעיהו כח,יח), "לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ" (ישעיהו מז,יא). וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וָחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כֻּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן. וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, וְהַרְבֵּה בַּגְּמָרָא: "וְכַפַּר יְדֵיהּ" (בבא מציעא כ"ד ע"א), "בָּעִי לְכַפּוּרֵי יְדֵיהּ בְּהַהוּא גַבְרָא" (גיטין נו ע"א). וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ "כְּפוֹרֵי זָהָב" (עזרא א,י), עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק (זבחים צ"ג ע"ב).


(כב) עַל פָּנָיו – כְּמוֹ "לְפָנָיו". וְכֵן (ירמיהו ו,ז): "חָמָס וָשׁוֹד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד". וְכֵן (ישעיהו סה,ג): "הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עַל פָּנָיו" – אַף הוּא שָׁרוּי בְּכַעַס שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה (בראשית רבה עו,ח).


(כג) וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו – וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו. וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה עו,ט).
יַבֹּק – שֵׁם הַנָּהָר.


(כד) אֶת אֲשֶׁר לוֹ – הַבְּהֵמָה וְהַמִּטַּלְטְּלִים. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגַשָּׁר, נוֹטֵל מִכַּאן וּמַנִּיחַ כַּאן.


(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב – שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם [מִכַּאן שֶׁצַּדִּיקִים חָסִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל] (חולין צ"א ע"א).
וַיֵּאָבֵק אִישׁ – מְנַחֵם פֵּרַשׁ "וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ", לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַל יְדֵי נִעֲנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וַיִּתְקַשֵּׁר" (מל"ב ט,יד). וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא: "בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ" (סנהדרין מ"ב ע"א), "וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק" (מנחות מ"ב ע"א) – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִזְרֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה עז,ג).


(כו) וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ – קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בַּקִּלְבּוֹסִית קָרוּי "כַּף", עַל שֵׁם שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה.
וַתֵּקַע – נִתְקַעְקְעָה מִמָּקוֹם מַחְבַּרְתָּהּ. וְדוֹמֶה לוֹ: "פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ירמיהו ו,ח), לְשׁוֹן הֲסָרָה. וּבַמִּשְׁנָה:‏[1] "לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן", לְשָׁרֵשׁ שָׁרָשֵׁיהֶן.


(כז) כִּי עָלָה הַשָּׁחַר – וְצָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם (חולין צ"א ע"ב; בראשית רבה עח,א).
בֵּרַכְתָּנִי – הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן.


(כט) לֹא יַעֲקֹב – לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְּעָקְבָה וּרְמִיָּה, כִּי אִם בִּשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים. וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ, וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ. וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה, וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (הושע יב,ה): "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ" – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֵּן לוֹ (חולין צ"ב ע"א). וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? "בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע יב,ה): הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם. וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן. וְזֶהוּ "וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם" – שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה (בראשית רבה עח,ב).
וְעִם אֲנָשִׁים – עֵשָׂו וְלָבָן.
וַתּוּכָל – לָהֶם (בראשית רבה עח,ג).


(ל) לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל – אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ, מִשְׁתַּנִּין שְׁמוֹתֵנוּ, הַכֹּל לְפִי מִצְוַת עֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּלְּחִים (בראשית רבה עח,ד).


(לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא: כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר לָנוּ הַשַּׁחַר. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "וַיִּזְרַח לוֹ" – לְצָרְכּוֹ, לְרַפֹּאת אֶת צִלְעָתוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג,כ): "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (בראשית רבה עח,ה). וְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁמִּהֲרָה לִשְׁקוֹעַ בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, מִהֲרָה לִזְרוֹחַ בִּשְׁבִילוֹ (בראשית רבה סח,י).
וְהוּא צוֹלֵעַ – הָיָה צוֹלֵעַ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.


(לג) גִּיד הַנָּשֶׁה – לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "גִּיד הַנָּשֶׁה"? לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה, וְהוּא לְשׁוֹן קְפִיצָה. וְכֵן (ירמיהו נא,ל): "נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם".. וְכֵן (להלן מא,נא): "כִּי נַשַּׁנִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי" (חולין צ"א ע"א).
[עַל כַּף הַיָּרֵךְ – פולפ"אpolpe = הבשר המכסה את זיז הקולית.
הערה: מתוך יוסף אלחנן גרינברג, ספר לעזי ראשי בתנ"ך, עמ' 30.
בְּלַעַ"ז. כָּל בָּשָׂר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וְעָגוֹל קָרוּי "כַּף", כְּמוֹ (נידה מ"ז ע"ב): "עַד שֶׁתִּתְמָרֵךְ הַכַּף" בְּסִימָנֵי בַּגְרוּת.]

הערות[עריכה]

  1. ^ ביטוי זה לא מופיע במשנה, ולא ברורה לאן כוונתו של רש"י. אמנם ראו ויקרא רבה יא,ז.