מדרש תנחומא נח יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · נח · יח · >>

יח ויהי כל הארץ שפה אחת מה כתיב למעלה מן הענין אלה משפחות בני נח ומאלה נפרדו הגוים וגו' אחרי כן ויהי כל הארץ שפה אחת, אמר שלמה (משלי, כז) אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו, מי שהוא מכה את האויל עד שהוא מעלה את השבט לשנות לו שוכח את הראשונות, בתוך הריפות בעלי עד שהוא עולה הוא שוכח את השניה אף על פי כן לא תסור מעליו אולתו, נחמן בנו של רבי שמואל בר נחמני אמר למה"ד לצנצנת מליאה חגבים עלה הראשון ונפל עלה השני ונפל והשלישי ונפל, שלישי לא למד מן השני השני לא למד מן הראשון כך עמדו דורו של אנוש קראו שמו של הקב"ה לעבודת כו"ם שנאמר (בראשית, ד) אז הוחל לקרוא בשם וגו', והקדוש ברוך הוא קרא ים אוקיינוס והציף שלישו של עולם, שנא' (עמוס, ה) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ לה' שמו, ואומר (איוב, יד) אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת. דור המבול אמרו לאל סור ממנו ולא למדו מדור אנוש עד שמחה זכרם, דור הפלגה לא למדו מדורות הראשונות הוי אם תכתוש את האויל במכתש, מהו בתוך הריפות אלו דור הפלגה שהיו מחרפין בפיהם אחר יחידו של עולם, שפה אחת שי"ן כתיב ששפו פורעניות לעולם, אמרו לא כל הימנו שיבור לו העליונים ויתן לנו התחתונים נעלה לרקיע ונכהו בקרדומות, ונחלקו לג' כתות אחת אומרת נעלה ונשב שם וא' אומרת נעשה עמו מלחמה, וא' אומרת נעלה ונעבוד שם עבודת כו"ם, זו שאמרו נעלה ונשב שם, משם הפיצם ה', וזו שאמרו נעלה ונעשה עמו מלחמה נעשו קופין רוחין ושדין, וזו שאומרת נעבוד שם עבודת כו"ם בלע ה' פלג לשונם שנאמר ויפץ ה' אותם משם, רבי איבו בשם רבי יוסי הגלילי אומר בשלשה מקומות חלקו באי עולם על הקדוש ב"ה, אחת כאן, ואחת בימי יהושע שנאמר (יהושע, ט) ויקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד, ואחת בימי גוג ומגוג שנא' (תהלים, ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד וגו', וכאן ויאמרו איש אל רעהו כוש לפוט ופוט לכנען, הבה נלבנה לבנים אמר הקב"ה רשעים בהבה פשעכם, בהבה אבלבל אתכם שנא' הבה נרדה ונבלה שם שפתם. א"ר חייא בר אבא מגדל שעשו שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים, מי שעולה לראשו רואה דקלים אשר ביריחו כחגבים. אתה מוצא מעשה דור המבול נתפרשו מעשיהם, ומעשה דור הפלגה לא נתפרשו מעשיהם. דור המבול בא איוב ופרשן שנא' (איוב, כד ב) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו, שהיו נכנסין זה בגבולו של זה, עדר גזלו וירעו, שהיו גוזלין זה צאנו של זה. (איוב, כד ג) חמור יתומים ינהגו, שהיו רואין חמור של יתום באים ונוטלין אותו ממנו. (איוב, כד ג) יחבלו שור אלמנה, אלמנה שמת בעלה והניח לה שור באין ונוטלין אותו ממנה, כיון שרואים שאר בני אדם כך, מפשיטין בגדיהם והולכין ערומים שנא' (איוב, כד ז) ערום הלכו בלא לבוש, ואין כסות בקרה (איוב, כד ז), על שאמרו לאל סור ממנו (איוב, כא יד), מה שדי כי נעבדנו (איוב, כא טו). למה היו דומין דור המבול ודור הפלגה? לשני בני מלכים האחד אומר למלך איני יכול לעמוד בך ולא בטרחותך, והשני אומר לא כל הימנך אלא אומר הבה נבנה לנו עיר ירד הוא למטה ואנו נעלה לשמים, ואם לאו נעשה עמו מלחמה, ואעפ"כ הניחם ואמר להם עשו שנאמר (בראשית יא, ו) ועתה לא יבצר מהם, (תהלים, ב) יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו, שאלולי לא בנו היו אומרים אלו בנינו היינו עולין לשמים והיינו נלחמים כנגדו, והצליח להם ועשו, הביט בהם והפיצם שנאמר ויפץ ה' אותם משם, אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ, הה"ד (משלי, י) מגורת רשע היא תבואנו. וירד ה' לראות, וכי הוא צריך לרדת ולראות? והלא הכל צפוי וגלוי לפניו שנאמר (דניאל, ב) ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא, אלא ללמד לבריות שלא לגמור את הדין ושלא לומר דבר מה שלא רואין, ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהן מהו ועתה, אע"פ שמרדו בו ובעטו ועשו מגדל פשט להם הקדוש ברוך הוא ימינו לעשות תשובה כמ"ש (דברים, י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו', והן אומרים לא יבצר מהן אפילו אותן אנשים נבצרים מן העולם אינן עושין תשובה כדאמר (ירמיה ו, ט) כבוצר על סלסלות: