בראשית רבה נא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · נא · ט · >>

הוסף ביאור

ט. [עריכה]

ט. ותהרין שתי בנות לוט מאביהן אמר ר"א לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה אתיבין והא כתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן אמר ר' תנחומא שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה א"ר נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילין אותו מבשרו רבי יודן דמן גלוי ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי משום רבי אליהועיני אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו אם בנותיו נתאוו לו מן מה דכתיב (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו ר' תנחומא בר רבי חייא משם ר' הושעיא תורגמנא אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמיה (שם) בכל תושיה יתגלע א"ר אחא יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו: