קטגוריה:בראשית כד ג
ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אַשְׁבִּ֣יעֲ/ךָ֔ בַּֽ/יהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַ/שָּׁמַ֔יִם וֵֽ/אלֹהֵ֖י הָ/אָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִ/בְנִ֔/י מִ/בְּנוֹת֙ הַֽ/כְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּ/קִרְבּֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲקַיֵּים עֲלָךְ בְּמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא וֵאלָהָא דְּאַרְעָא דְּלָא תִּסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִבְּנָת כְּנַעֲנָאֵי דַּאֲנָא יָתֵיב בֵּינֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹמִינָךְ בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְמוֹתְבֵיהּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא הוּא אֱלָהָא דְשׁוּלְטָנֵיהּ עַל אַרְעָא דִי לָא תִיסַב אִיתָא לִבְרִי מִבְּנַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי דִי אֲנָא יָתִיב בֵּינֵיהוֹן: |
אבן עזרא (כל הפרק)
וטעם אלהי השמים ואלהי הארץ במקום הזה — כי בת פלוני לפלוני בארץ מן השמים, והוא סוד.
הכנעני — כלל לעשתי עשר גוים:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ג) "ואשביעך". כי ע"י מצות המילה נעשה "אלהי הארץ, "שזה היה כריתת הברית להיות לך לאלהים, "אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני", שהיו מושחתים במדותיהם, וכבר כתב הר"ן שהמצות והעברות שבתורה הם על שני פנים, מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש במדות ובמעשים, ומהם שיעשו רושם רק בנפש באמונות, ואותם שיעשו רושם בגוף ובנפש, יעשו רשומם אל הבנים המשתלשלים מהם, כשנאה ונקמה ואכזריות והכילות והזמה ודומי', שהם יעשו רושם בנפש מצד שהם עברות ובגוף לפי שהמדות יפעלו בליחות כמו שהליחות יעשו תכונה במדות, כי כמו שבאשר יהיה דם הלב רותח יהיה האדם כעסן, כן מי שיכעוס יעשה דם לבו רותח, ואותם המדות יחייבו המזגים הגופיים וזה ימשך לבנים, וזה רוע אנשי כנען, אמנם הדברים שעושים רושם בנפש לבד והם אמונות הכוזבות לא יתפשטו בבנים, לכן בחר באנשי בית אביו, הגם שהיו להם אמונות כוזבות, כמ"ש אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו, לא נשחתו במדות, ואמר "אשר אנכי יושב בקרבו" אפילו בעלי בריתו ענר אשכל וממרא שישב בקרבם, וגם שחשב אברהם שלכן שלחו ה' אל הארץ הזאת לתקן מדותיהם, שכפי שראה ה' השחתתם שלח את אברהם שישב ביניהם להשיבם למוטב, ומזה עצמו הוכיח שהם רעים מאד עד שהוצרך לשלחו שישב ביניהם בל יושחתו לגמרי:
כלי יקר (כל הפרק)
"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו". וכי עדיין לא ידענו שהוא יושב בקרבו, אלא שבא לתרץ בזה קושיא וזה, כי מסתמא צוה שלא יתחתן בבנות הכנעני פן ילמד ממעשיהם, כדרך שנאמר בתורה (דברים ז.ג) ולא תתחתן בם וגו' כי יסיר את בנך מאחרי וגו' וא"כ מה ירויח אם ישא אשה מבנות לבן ובתואל כי גם המה עובדי ע"ג כמו הכנעני, על כן אמר אשר אנכי יושב בקרבו, ואמר פן תשיב את בני שמה, כי אמר פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני מאחר שאנכי יושב בקרבו מסתמא גם בני יגור אצלם ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם אז יש ג"כ לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, אבל כשישא אשה משם וידור כאן אז ממ"נ אין כאן בית מיחוש, כי מן לבן ובתואל לא ילמוד שהרי לא ידור אצלם, ומן הכנעני לא ילמוד כי לא יהיה לו התערבות עמהם, ואדרבה ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם, אמנם יש חששא אחרת והוא שטבע האבות נמשך גם לבנים וזה דווקא באותן עבירות הבאים מפאת החומר כאכילה וזימה וכילות וקנאה וכל המדות הרעות הנתלין בחומר, נגעים אלו מתפשטים מהאבות לבנים, ותולדותיהן כיוצא בהם, אבל הע"ג דבר התלוי בשכלו של אדם אינו מתפשט מאבות לבנים, כי ג' שותפין באדם, החומר בא מן אב ואם לפיכך כל מעשה אבות התלוין בחומר ירשו בנים, אבל האמונה היא תלויה בשכלו של אדם והרי הקב"ה נותן בו נשמה ושכל למה יתפשט זה מאבות לבנים, ע"כ היה מרחיק הכנענים שהיו שטופי זמה וכמה מיני עבירות הנתלים בחומר האדם זולת ע"ג, ולא הרחיק לבן ובתואל שלא היה בהם כי אם פחיתת הע"ג לבד.
דבר אחר, לכך אמר אשר אנכי יושב בקרבו ר"ל בתבנא דלבא אני יתיב, ואנכי כל מעשיהם ומחשבותיהם לפני באה, כי אולי למראה עינים תשפוט, כי יש ביניהם צבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, ותחשוב כי כשרים המה וראויים להתחתן בם, על כן אמר כי מבשרי אחזה ברוח הקודש שעלי, שאין בהם עושה טוב גם אחד, כי אנכי דומה כאילו אני יושב בקרב לבם ויודע תוכם כברם. ועל כן שינה אליעזר ואמר אשר אנכי יושב בארצו, כדי שלא יאמרו לבן ובתואל א"כ הוא שנביא הוא ובוחן לבות, ואנחנו רמאים אבל לא יועיל לנו רמאות שלנו, כי הוא יודע כל מה שבלבבנו, ואולי מחמת זה ימנעו מלהתחתן בו, על כן שינה ואמר שאברהם אמר אשר אנכי יושב בארצו.
ויש אומרים, שאמר אשר אנכי יושב בקרבו למעט גם בנות ענר אשכול וממרא אשר בקרבם הוא יושב, כי סוף סוף הם מזרע ארור. ואליעזר חשב שאם אומר כן תזוח דעתם כי יאמרו מוכרח הוא להתחתן בנו, כי אין לו דרך לנטות ימין ושמאל ויכריחוהו לבא אצלם, ע"כ אמר אשר אנכי יושב בארצו דהיינו סתם כנענים אבל אותן אשר בקרבם הוא יושב מותר לו להתחתן בם, עי"כ לא תזוח דעתם עליהם, וז"ש ואפנה על ימין או על שמאל, להורות שיש ימין ושמאל לפניו, אבל האמת שלא התיר לו מבנות ענר אשכול וממרא, וכן פירש הרמב"ן.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ג.
אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי
וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ
שבועה איומה וחזקה. זה היה איום ברור לעבד בעונש משמים. אברהם אסר בחריפות על העבד להביא אישה כנענית לבנו, למרות שאין הוכחה שאלוהים אמר זאת לאברהם.
האם העבד האמין באלוהי אברהם?
לפי החוק, העבד חייב לכבד את אלוהי אדוניו. בנוסף, לאחר שפקד עליו אדוני, אברהם מל את כל בני ביתו: "וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, ומִּקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלו אִּתּוֹ" (ביאור:בראשית יז כז). אברהם גם מל את כל הגברים שהצטרפו לביתו לאחר מכן לפי פקודת אלוהים לדורות (ביאור:בראשית יז ט). מכאן שסביר שהעבד הזה גם הוא היה נימול.
איך אברהם ידע שהעבד יחזור ולא יברח? אברהם האמין שהעבד יחזור ולא ינסה לברוח, למרות שהעבד כבר ידע שהוא לא יהיה יורשו של אברהם, כשם שבזמנו היה, ככתוב: "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר... בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (בראשית טו ג).
- סביר שהעבד היה מודע שאלוהים הודיע לשרה שהיא תלד, ואכן הפלא הזה קרה ואלוהים הראה את עוצמתו.
- ייתכן שאברהם החזיק את משפחתו של העבד (אשתו ובניו) כבני ערובה.
- ייתכן שהעבד חשב שבמותו של אברהם הוא ומשפחתו יצאו לחופשי, ואולי גם יקבלו רכוש ומתנות.
- לעבד היה תפקיד בכיר וזכויות רבות. הוא לבטח לא רצה לאבד את מעמדו הרם.
- לפי חוקי חמורבי מספר 15, כל מי שביודעין יעזור לעבר נמלט חייב בעונש מוות.
- העבד הראה שהוא מאמין באלוהי אברהם כאשר הוא ביקש מאדוני: "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, ועֲַשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כד יב).
לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי
אברהם התעקש שלמרות שהוא "יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" של אנשי כנען, חי איתם, מכבד אותם, נשיא בעיניהם, מציל אותם במלחמה וקובר את מתיו בתוכם - בכל זאת אנשי כנען אינם ראויים לכבוד שבנותיהן יצטרפו לברכת אדוני בשלב הזה. אברהם חשש שאישה כנענית תשפיע על יצחק, ומשפחת אישתו תשתלט על משפחת יצחק.
סביר להניח שהעבד לא ידע על הבטחת אדוני לאברהם: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת ... וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי" (ביאור:בראשית טו כא). בעבר אברהם עשה מספר שגיאות כאשר הוא נתן חלק מכנען ללוט, ואת גרר לפלישתים. אברהם לא ידע אם אלוהים יכעס שיצחק יתחתן עם עובדי עבודה זרה בכנען, שבעתיד יורשיו יהרגו ויקחו את אדמתם. כדי להמנע משגיאה נוספת אברהם העדיף לא להתערבב עם יושבי הארץ הכנענים.
אברהם היה זקן. היה לו רק בן אחד שנועד לקבל את ברכת אלוהים. אחרי מותו של אברהם, יצחק בנו יהיה בודד, ואם הוא יהיה נשוי לאישה כנענית, אזי קיימת סכנה שהוא יתבולל בתרבות הכנענית של משפחתה ויאבד.
כדי שברכת אלוהים תתקיים, אברהם היה חייב לחתן את יצחק עם אישה שתקבל את אלוהיו שלו, שתשמח בברכת אלוהים ושתקיים את תפקידה. אישה כזו חייבת להגיע מחוץ לכנען, והרי מולדתו של אברהם היתה המקום המועדף.
רבקה הבינה את החשיבות בבחירת הנשים ליורשיו של אברהם וידעה שגם ליצחק הנושא הזה חשוב בגלל דבריו של אביו, ולכן היא גרמה שיצחק ישלח את יעקב למשפחתה בחרן וישא נערה כמוה ממשפחה של רועי צאן. בהמשך, יעקב לא הקפיד על נישואים עם משפחת נחור שמחרן, ולא הורה לבניו להימנע מלשאת נשים כנעניות. עוצמת בני יעקב ונאמנותם לברכת אלוהים שכנעו את אלוהים שבני יעקב יכולים לשאת נשים מקרב הכנענים ללא סכנת התבוללות כל עוד הם עסקו בצאן שהיה תועבה לשכניהם (ביאור:בראשית מו לד).
ויצחק?
יצחק כנראה היה מודע לכך שאברהם אביו דחה הצעות הנישואין מנכבדי כנען.
יצחק כנראה היה איש שקט וסבלני שיצריו לא האיצו בו.
במשך שלוש שנים שמר יצחק על אוהל שרה, אמו, התאבל עליה ולא חיפש כלה, ככתוב: "ויְַבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, ויִַּקַּח אֶת רִבְקָה ותְַּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, ויֶַּאֱהָבֶהָ; ויִַּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כד ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.