קטגוריה:בראשית כד ז
יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.
יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם.
יְהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃
יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp׀ אֱלֹהֵ֣י אֱלֹהֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc הַשָּׁמַ֗יִם הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁמַ֗יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/8064
מורפ': HTd/Ncmpa אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לְקָחַ֜נִי לְקָחַ֜ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqp3ms/Sp1cs מִבֵּ֣ית מִ - מילת יחס
בֵּ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/1004 b
מורפ': HR/Ncmsc אָבִי֮ אָבִ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י֮ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp1cs וּמֵאֶ֣רֶץ וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/m/776
מורפ': HC/R/Ncbsc מֽוֹלַדְתִּי֒ מֽוֹלַדְתִּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י֒ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4138
מורפ': HNcfsc/Sp1cs וַאֲשֶׁ֨ר וַ - ו' החיבור
אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: c/834 a
מורפ': HC/Tr דִּבֶּר דִּבֶּר - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpp3ms־לִ֜י לִ֜ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs וַאֲשֶׁ֤ר וַ - ו' החיבור
אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: c/834 a
מורפ': HC/Tr נִֽשְׁבַּֽע נִֽשְׁבַּֽע - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7650
מורפ': HVNp3ms־לִי֙ לִ - מילת יחס
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc לְזַ֨רְעֲךָ֔ לְ - מילת יחס
זַ֨רְעֲ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/2233
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms אֶתֵּ֖ן אֶתֵּ֖ן - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqi1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאָ֣רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa הַזֹּ֑את הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּ֑את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs ה֗וּא ה֗וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms יִשְׁלַ֤ח יִשְׁלַ֤ח - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqi3ms מַלְאָכוֹ֙ מַלְאָכ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4397
מורפ': HNcmsc/Sp3ms לְפָנֶ֔יךָ לְ - מילת יחס
פָנֶ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp2ms וְלָקַחְתָּ֥ וְ - ו' החיבור
לָקַחְתָּ֥ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqq2ms אִשָּׁ֛ה אִשָּׁ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa לִבְנִ֖י לִ - מילת יחס
בְנִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l/1121 a
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cs מִשָּֽׁם מִ - מילת יחס
שָּֽׁם - תואר הפועל
צורת יסוד: m/8033
מורפ': HR/D׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
יְהוָ֣ה מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
אֱלֹהֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁמַ֗יִם רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) לְקָחַ֜נִי גרש (שליש, דרגא 4)
מִבֵּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) אָבִי֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
וּמֵאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) מֽוֹלַדְתִּי֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וַאֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) דִּבֶּר־לִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
וַאֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְזַ֨רְעֲךָ֔ קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶתֵּ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הָאָ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) הַזֹּ֑את אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
ה֗וּא רביעי (משנה, דרגא 3)
יִשְׁלַ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) מַלְאָכוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְפָנֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלָקַחְתָּ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) אִשָּׁ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
לִבְנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
מִשָּֽׁם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי, וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר: 'לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת' - הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ את השגחתו לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יְיָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא דְּדַבְרַנִי מִבֵּית אַבָּא וּמֵאֲרַע יַלָּדוּתִי וּדְמַלֵּיל לִי וּדְקַיֵּים לִי לְמֵימַר לִבְנָךְ אֶתֵּין יָת אַרְעָא הָדָא הוּא יִשְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ קֳדָמָךְ וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִתַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְיָ אֱלָהָא דְמוֹתְבֵיהּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא דְדַבְּרַנִי מִן בֵּית אַבָּא וּמִן אֲרַע יַלְדוּתִי וּדְמַלֵיל לִי וּדְקַיֵים עָלַי לְמֵימַר לִבְנָךְ אֶתֵּן יַת אַרְעָא הָדָא הוּא יַזְמִין מַלְאֲכִי לְקָמָךְ וְתִיסַב אִיתָא לִבְרִי מִתַּמָן: |
רש"י
"מבית אבי" - מחרן
"ומארץ מולדתי" - מאור כשדים
"ואשר דבר לי" - לצרכי כמו אשר דבר עלי וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על ותרגום שלהם (רצונו שדרך התרגום להשתמש למ"ד במקום בעבור וק"ל) עלי עלוהי עליהון שאין נופל אצל דבור ל' לי ולו ולהם אלא אלי אליו אליהם ותרגום שלהם עמי עמיה עמהון אבל אצל אמירה נופל ל' לי ולו ולהם
"ואשר נשבע לי" - בין הבתרים
ואין ממש בכל זה, כי איך לא ידע אברהם באיזה מקום ישב נחור, ולפיכך נראה לי כי רש"י סבירא ליה כי "ולקחת אשה לבני משם" קאי על מה שאמר "אשר לקחני מבית אבי", וכן פירוש הכתוב; האלקים אשר לקחני מבית אבי, ומתחלה לקח אותי מארצי, "הוא ישלח מלאכו וגו' ולקחת אשה לבני משם", פירוש "מבית אבי", שזהו סוף הלקיחה שזכר הכתוב, והוא העיקר. ומה שכתוב לפני זה "כי אל ארצי ואל מולדתי" (פסוק ד) בודאי דעת רש"י שנקרא חרן "ארצי" כיון ששם היו יושבים כל משפחתו בזמן ההוא - נקרא חרן "ארצי", וכן נקרא "מולדתי", כדכתיב (להלן מג, ז) "שאל האיש לנו ולמולדתינו". אבל "אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי" אין ארץ מולדתו רק משום שנולד בו, והוא אור כשדים, דלא יתכן לפרש שם ארץ מולדתו - חרן, שבאותו זמן שלקח אותו עדיין לא ישבו שם בני משפחתו, ולפיכך צריך לפרש "אשר לקחני מארץ מולדתי" היינו ארץ כשדים, ששם היה מולדתו:
ועוד דאם "ארץ מולדתי" - חרן, למה לי למכתב "ארץ מולדתי" שהרי כבר כתיב "מבית אבי",אלא אאור כשדים קאי, אבל גבי "ארצי ומולדתי" צריך לומר תרוייהו, דאי כתב "אל ארצי" בלחוד, הווא אמינא שיקח אשה מארצו אף על גב דלא הוי מולדתו, ואי כתב מולדתו הווא אמינא לוט או ישמעאל, לכך כתב "ארצי ומולדתי". אף על גב דכתיב (פסוק מט) "ואפנה על ימין או על שמאל", ופירושו ישמעאל ולוט, היינו מפני שנקרא 'מולדתו' אף על גב דלא הוי 'ארצו', כיון דיש בו חדא - יש לו לילך אליו. ועוד דהא כתיב (לעיל טו, ז) "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", אם כן לקחו מארץ כשדים, וצריך לפרש "אשר לקחני מארץ מולדתי" מארץ כשדים, והשתא כל הכתוב הוא כמשמעו:
אבל בב"ר (נט, י) אמרו 'מבית אבי - זה בית אביו, ומארץ מולדתי - שכונתו', רצה לומר שלא מבית אביו בלבד לקח אותו רק מכל השכונה של בית אביו, דהיינו כל הארץ - לקח אותו. אבל מה שפירש הרמב"ן ז"ל כי אברהם נולד בחרן, אין הדברים כך, שהרי במסכת פסחים פרק האשה (סוף פז ע"ב) אמרו שלכך הגלה הקב"ה את ישראל לבבל - ששגרן לבית אמן, ועל כרחך צריך אתה לומר שאברהם נולד באור כשדים שהוא בבבל:
[ד] שאין נופל אצל דבור לשון לי ולא וכו'. והיינו טעמא מפני שדבור הוא נאמר על הדבור בלבד, לא על הענין הנאמר בדבור, והפעול מן המדבר הוא הדבור, כדכתיב (לעיל כ, ח) "וידבר את כל הדברים", ומאחר שהפעול מן המדבר הוא הדבור - הנה אין לו מקבל כי אם הדבור בעצמו, שהוא המקבל הפעולה מן המדבר. ולפיכך לא יתכן לומר 'לי', שלפי שמלת 'לי' נאמר על המקבל, ואין מקבל רק הדבור שהוא הפעול מן המדבר. אבל "ויאמר" שייך אצלו 'לי' מפני כי לשון אמירה הוא על עניין הנאמר בדבור, ויש לו מקבל מי שנאמר לו העניין ההוא. ולפיכך אצל "וידבר" כתיב "אל", מפני שתרגום "אל" הוא 'עמיה', והוא לשון נופל על הדבור, כלומר שמדבר עמו, לא שהוא מקבל הדבור. לכן כל מקום שכתוב אצל דבור לשון 'לי' צריך לתרגם 'עלי' וכו':בד"ה שאינו נופל כו' מבלתי יכולת נ"ב ונ"ל בקיצור שהאמיר' מאחר שלא תמצא זולת נוכחי נגדו שייך בו ל' לי או לו אבל אצל הדיבו' הוא לאדם עצמו המדבר אינו נופל לשון לי או לו כי הדיבור אינו לו אלא למדבר עצמו רק עליו הוא מדבר ודוק ולפ"ז נמי הוא מכוון מה שאמרי' שלשון דיבור הוא לשון קשה ואמירה הוא חיבה אלא לפי שדיבור הוא מה שמדבר לפי חפצו ולא שישיב לחבירו ויאמר לו כפי הנאות לו ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִבֵּית אָבִי – מֵחָרָן.
וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי – מֵאוּר כַּשְׂדִים.
וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי – לְצָרְכִּי, כְּמוֹ (מל"א ב,ד): "אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי". וְכֵן כָּל "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, מְפוֹרָשִׁים בְּלָשׁוֹן "עַל"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עֲלַי", "עֲלוֹהִי", "עֲלֵיהוֹן". שֶׁאֵין נוֹפֵל אֵצֶל דִּבּוּר לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", אֶלָא "אֵלַי", "אֵלָיו", "אֲלֵיהֶם"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עִמִּי", "עִמֵּיהּ", "עִמְּהוֹן". אֲבָל אֵצֶל אֲמִירָה נוֹפֵל לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם".
וַאֲשֶר נִשְׁבַּע לִי – בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית רבה נט,י).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ואשר דבר לי" ועוד כי דבר לי באמרו כי ביצחק יקרא לך זרע:
" ואשד נשבע לי" וכיון שנשבע ולא ינחם יסבב בלי ספק שישא בני אשה הוגנת לו להקים זרע מוכן לקיים בו שבועתו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד ז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.