בראשית רבה נט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ וגו' ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי -- זֶה בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִיו. וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי -- זֶה שְׁכוּנָתוֹ. וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי -- בְּחָרָן. וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי -- בֵּין הַבְּתָרִים.

הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ (בראשית כד, ו ז) -- רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַלְאָךְ מְסויָּם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית כד, ז): הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, זִימֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד לְהוֹצִיא אֶת רִבְקָה, וְאֶחָד לְלַוּוֹת אֶת אֱלִיעֶזֶר.

(בראשית כד, ח): וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה וגו' רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה, "רַק" -- מִעוּט; בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, בֶּן בְּנִי חוֹזֵר.