מ"ג בראשית כד ח
<< · מ"ג בראשית · כד · ח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא תֵּיבֵי אִתְּתָא לְמֵיתֵי בָּתְרָךְ וּתְהֵי זָכָא מִמּוֹמָתִי דָּא לְחוֹד יָת בְּרִי לָא תָּתִיב לְתַמָּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִם לֵית צְבוּת אִתְּתָא לְמֵיתֵי בַּתְרָךְ וְתִזְדְכִי מִמוֹמָתִי דָא לְחוֹד יַת בְּרִי לָא תָתֵיב לְתַמָן: |
רש"י
"רק את בני וגו'" - רק מיעוט הוא בני אינו חוזר אבל יעקב בן בני סופו לחזור
ואם תאמר והא רש"י פירש לקמן (פסוק מט) "ואפנה על ימין או על שמאל" - לקח מבנות לוט או ישמעאל, ונראה לומר כי מפני שאמר למעלה שיקח לו אשה ממולדתו (פסוק ד), וישמעאל ולוט גם כן ממולדתו, ואמנם ילך תחלה אל נחור מפני שאמר "כי אם אל ארצי ומולדתי", ומשפחת נחור 'ארצו ומולדתו', אבל אם לא יתן לו אז יפנה על ימין או על שמאל, דהא איכא חדא, דהיינו מולדתו. ומה שפירש כאן מבנות ענר אשכול וממרא וכו', היינו מפני שכתב "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וגו'", שכולל כל שהוא ממשפחתו, ועל זה אמר "ואם לא תאבה" - 'ולקחת אשה מבנות ענר אשכול וממרא':
ומה שהורשה ליקח מבנות כנען ולא מבנות אליעזר עצמו, שהוא היה צדיק יותר, נראה כי בבנות ענר אשכול וממרא אין כל כך קללה לפי שהיו בעלי ברית אברהם (לעיל יד, יג), ונאמר (לעיל יב, ג) "ואברכה מברכך" ושייך בהם ברכה, אבל אליעזר סוף שגם הוא היה משרת את אברהם והיה זקן ביתו (פסוק ב) - מפני שעיקר הקללה שהם עבדים (לעיל ט, כה), ועדיין אותה קללה בו שהיה עבד, ולפיכך לא רצה שיקח את בתו:
[ו] מעוט הוא. ומה שאמר זה לעבד - כדי שיגיד זה להם שיהיה בניהם בא אליהם ולא יהיה אסור לצאת חוצה לארץ, ולפיכך לא ימנעו מלהשיא בנותם להם:בד"ה וקח לי כו' וממרא נ"ב ולי נראה דמעולם לא דיבר אליעזר לאברהם כך ולא תבע בפה כדי שלא יחשוד אותו שיתרשל וימעול בשליחתו כדי שיתחתן עמו וק"ל וגם אם היה אברה' רוצה להזדווג עמו אם לא ימצא ממשפחתו מ"מ לא היה מגלה לו כדי שלא יתרשל בשליחתו ובודאי שהיה אליעזר נושא ונותן כך בשכלו שראוי היה להזדווג עמי אלא שהוא ארור אבל לא דיבר כלל בפני אברהם וכדי לפייס' ולשבחם ולהודיע להם שאברה' חשק בהם מחמת יחום משפחתם הוצי' אותן הדברים מפיו ובראותו שהם נתגאו עליו ונתקשו שהיה מוכרח להם והיו רוצין להענישו בהון עתיק הוציא נמי דחייה מלבו ואמר להם שאינו מוכרח להם ויש לו רשו' נמי להזדווג עם ישמעאל ולוט אעפ"י שלא היו דברים מעולם וק"ל קרוב לזה פירש מהרא"י ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רַק אֶת בְּנִי... – "רַק" מִיעוּט הוּא: בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, אֲבָל יַעֲקֹב בֶּן בְּנִי סוֹפוֹ לַחֲזוֹר (בראשית רבה נט,י).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · כד · ח · >>