ביאור:כמה שמים יש?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

השם שמיים בתנ"ך מציין מקומות רבים ושונים:

  • א. האטמוספירה הנמוכה - המקום שבו מעופפות הציפורים (כמו בביטוי "עוף השמים"); ולפי זה - השמים הם גוף גשמי (אויר);
  • ב. האטמוספירה הגבוהה יותר - המקום שבו נוצרים העננים (כמו בפסוקים - דברים יא יא: " "ארץ הרים ובקעת, למטר השמים תשתה מים" ", ישעיהו נה י: " "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ..." ", וכמו בביטוי "עצירת השמים");
  • ג. החלל החיצון - המקום שבו נמצאים הכוכבים (כמו בביטויים "כוכבי השמים", "צבא השמים");
  • ד. המקום שבו שוכן ה' (כמו בדברי שלמה - מלכים א ח ל: " "ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת" ", ובדברי הלויים - נחמיה ט כז: " "ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים..." ");

איך ייתכן שמילה אחת מציינת כל-כך הרבה מקומות שונים?

ייתכן שהמילה שמים מציינת גובה; גם בערבית השורש "סמא" מציין גובה. לפי זה, המילה שמים משמעה "מקום גבוה מאד". כל דבר שנמצא גבוה ורחוק מהשגתו של האדם נקרא "שמים", בין אם הוא רחוק קצת (כמו האטמוספירה), או רחוק מאד (כמו החלל החיצון), או בלתי נתפס כלל (כמו מקום שכינת ה').

עם זאת, לדעתי השמים שנזכרו בפרשת בריאת העולם (בראשית א) מתייחסים רק למשמעות ג - החלל החיצון; בריאת השמים היא למעשה בריאת המרחב; ראו רקיע השמים .

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

1. המאמר מתבסס על פירוש שד"ל על בראשית א : " "דיברה תורה כלשון בני אדם, וחילקה את העולם כולו ואת העולמות כולם לשני חלקים, מה שהוא למעלה (= שמים ) ומה שהוא למטה (= ארץ ), הכל לפי ראות עיני האדם השוכן בארץ: סמא בלשון ערבי כמו גבה בעברי; וארע (שממנו ארעא שהוא ארץ בחלוף עי"ן וצד"י, כמו צאן עאן , רבץ רבע וממנו ארבעה, [בתרגום לישעיה ז' כ"ה] וכן עיר כנוי למלאך כמו ציר בלה"ק שענינו שליח) בלשון ארמי שפל, כמו ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך (דניאל ב' ל"ט); ולדעת קצת סמא וארע מן שמים וארץ נגזרו."

2. ונראין דברי ר' יעקב אבנדאנה , כי שמים מן "שָם" המורה על מקום רחוק; וקראו שמים למה שהוא רחוק וגבוה מכל צד שאדם פונה; ואמנם מן שמים נגזר אח"כ הפועל הערבי שענינו גבה, כי אמנם הפעלים המורים לא על פעולה אלא על תכונת הדבר, כמו פועל סמא שענינו "היה גבוה", לא תיתכן מציאותם קודם מציאות שם דבר או שם התואר המורה על התכונה ההיא; דרך משל תחלה קראו לדם בעלי חיים דם, ואח"כ קראו אדום למה שעינו כעין דם, ואח"כ עשו הפועל ואמרו אדם, אדמו וחבריהם; אבל ארע שהיא שם התואר לכל דבר נמוך, יתכן שאמרוהו קודם שיקראו לאדמה ארעא ".

בפירוש השני שהביא, שלפיו שמים הוא ריבוי של "שָם", יש בעיה, כפי שכתב נדב סלוטקי: " "נשווה ללשון ארמית את המילה שמים: שמיא . לעומתה, המילה שם בארמית היא התם . מכאן אנו למדים שה-ש' של שמיים וה-ש' של שָם הן שני עיצורים שונים שהתלכדו לאחד בעברית. הסבר מעמיק יותר, יש למצוא בהסבר התחלפות אותיות בין שפה לשפה, ואם יתבקש, אשתדל לבדוק את הנושא לעומק." "

3. יש מפרשים שמים מלשון "שממה", כי השמים - עד כמה שהם נראים לעינינו - הם רובם שוממים, אינם ראויים למגורי אדם.

4. וחז"ל פירשו שמים כשילוב של "אש" ו"מים".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


תגובות[עריכה]

מאת: אלחנן

באמת התחבטתי מאוד בשאלה הזאת כשחקרתי את סיפור הבריאה... (ראו את השיעורשת שהעברתי בנושא, אני לא מוצא אותו כרגע אבל הוא איפשהוא באתר...)

אני לא ידעתי שזה הפירוש של השד"ל, אבל חשבתי באמת בכיוון שלו, ש "דברה התורה בלשון בני אדם", וחלקה את העולם לשניים - לפי ראות האדם - "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ", מה שאנחנו מרגישים, דורכים עליו, זה הארץ, ומה שאנחנו רואים, או לא רואים (במקרה של הכוכבים ביום למשל) זה מוגדר כ"שמים" - אולי זה עונה לשאלה על "שמיא" בארמית, שזה גם שם לכוחות הקב"ה, דברים שלא מרגישים פיזית,

אבל לפעמים רואים... אולי כמו השמים.

בכל אופן, להסתדר עם שאר הפסוקים, הסברתי לרוב כמו הספר "בראשית ברא" של פרופ' נתן אביעזר המתייחס לפירוש מדהים על הבריאה, פירוש מדעי!

אפשר להסביר בצורה כזאת את המים שמעל ומתחת לשמים,

כי הרי - "ויקרא אלהים לרקיע שמים " - כתוב המים אשר מעל\מתחת לרקיע...

זה מתאים, כי הרקיע זה ממש תיאור של איך שהשמים נראות לנו, מין מרבד כזה פרוש למעלה, בלתי מושג, בלתי ניתן להבנה... (עד היום שאלה פשוטה כל כך לכאורה כמו למה השמים כחולים, תשובתה אינה ברורה בכלל למדענים), מה שאולי מסביר למה מתארים שמים כמקום משכן ה'...

נגיד שמתחת לשמים, זה מה שאנחנו רואים שיורד מהשמים, גשם, עננים, אוקיינוסים וכדומה, כמאמר הפסוק: "ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן" ומה שנקווה אל מקום אחד על פי הפירוש המדעי המרתק, זה האוקיינוסים, כשחשפו את היבשה! (מבוסס מדעית באופן יפה ב"בראשית ברא")

ומעל לשמים, אלה אולי המים במערכת השמש,

כי הרי איך יכולה התורה להסביר לפשוטי העם של פעם על המצאות כוכבי לכת ושביטים במערכת השמש?

אולי על ידי הצגת מרכיב משותף, כי הרי אף אחד לא היה צריך לדעת על כאלה דברים פעם.

והיום הרי אנחנו יודעים על כמויות עצומות של מים בכוכבי הלכת הגדולים, ובכמויות אדירות בשביטים.

http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7510&Catogory=18&SubID=7431

דרך אגב, אני לא יודע למה ציינו בקישור הזה את זמיר כהן ככותב המאמר , כי זה כמעט מילה במילה מהספר "בראשית ברא"...

ושימו לב כמה מקומות בבריאה מראים על השמים כרקיע, כמקום שמכיל את כל מה שאראל אמר:

בראשית א יד: "ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים"

בראשית א טו: "והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן"

בראשית א יז: "ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ"

בראשית א כ: "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים"

נראה לי שכל כך הרבה דברים מכיל המושג "שמים",

משום שזה אחד מ2 היסודות בבריאה:

"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים"

ארץ ושמים, 2 העולמות, הארץ, העולם "שלנו" שאנחנו מתהלכים בו, והשמים, העולם הבלתי מושג, דברים ל יב: "לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה" , דברים ל ד: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך"

ובאמת: בראשית יד כב: "הרמתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ".

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jmym