קטגוריה:בראשית לח א
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִי֙ בָּ/עֵ֣ת הַ/הִ֔וא וַ/יֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵ/אֵ֣ת אֶחָ֑י/ו וַ/יֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּ/שְׁמ֥/וֹ חִירָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲוָה בְּעִדָּנָא הַהוּא וּנְחַת יְהוּדָה מִלְּוָת אֲחוֹהִי וּסְטָא לְוָת גֻּבְרָא עֲדוּלְמָאָה וּשְׁמֵיהּ חִירָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּעִידָנָא הַהוּא וּנְחַת יְהוּדָה מִנִכְסוֹי וְאִתְפְּרַשׁ מִן אָחוֹי וּסְטָא לְוַת גַבְרָא עֲדוּלְמָאָה וּשְׁמֵיהּ חִירָה: |
רש"י (כל הפרק)
"ויהי בעת ההיא" - למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם אמרו אתה אמרת למכרו אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך
"ויט" - מאת אחיו
"עד איש עדלמי" - נשתתף עמורש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וַיֵּט – מֵאֵת אֶחָיו.
עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי – נִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ.
אבן עזרא (כל הפרק)
ויהי בעת ההיא — אין זאת העת כאשר נמכר יוסף, רק קודם המכרו. וכמוהו: "משם נסעו הגדגדה" (דברים י, ז), "בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי" (שם, ח); ושבט הלוי נבחר בשנה השנית, ונסעו אל גדגד בשנת הארבעים. ובמקומו אפרשנו.
ולמה הזכיר הכתוב זאת הפרשה במקום הזה, והיה ראוי להיות אחר "והמדנים מכרו אותו" פרשת "ויוסף הורד מצרימה"? להפריש בין מעשה יוסף בדבר אשת אדוניו, למעשה אחיו. והוצרכתי לפירוש הזה, בעבור שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו במצרים, רק כ"ב שנה; והנה נולד אונן, שהוא שני לבני יהודה, וגדל עד שהיה לו זרע, וזה לא ימצא פחות מי"ב שנה; ועוד, "וירבו הימים", גם הרתה תמר והולידה פרץ, והוא בא אל מצרים ויש לו שני בנים.
ואל יקשה עליך דבר בצלאל, כי בגעתי אל מקומו אפרשנו:רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויהי בעת ההיא וירד יהודה. היה ראוי להדביק פרשת ויוסף הורד מצרימה עם פרשה זו של מעלה שהכל ענינו של יוסף.
וע"ד המדרש סמך לה פרשת יהודה ללמדך שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם, אמרו לו אתה אמרת לכו ונמכרנו לישמעאלים אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך.
ועל דרך הקבלה סמך פרשת היבום לפרשת המכירה כדי לסמוך גלגול לגלגול, כי סוד היבום הוא סוד הגלגול, ומן הידוע שהחטא ההוא לא היה אפשר להתברר ולהתלבן רק בסוד הגלגול בעשרה הרוגי מלכות כי אז הפח נשבר והנפשות נמלטו, ועלו לשלום אל אביהם שבשמים. וכלל הדברים עשרה אחי יוסף אלו עשרה הרוגי מלכות, וער ואונן הם פרץ וזרח, הוא מה שכתוב וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה. והנה זה מרמזי התורה והמשכיל יבין. מה שהיו עשרה הרוגי מלכות והאחים בעלי המעשה לא היו אלא ט', שהרי ראובן לא הסכים עמהם, יש לומר לפי שגם יוסף חטא כי חטא האחים בו, הלא הוא היה הסבה כשהיה משתרר על אחיו הנכבדים הגדולים ממנו, והיה מכעיס אותם ומתפאר כנגדם בחלומותיו, וכיון שהיה בכלל החטא היה בכלל העונש, ולכך נפקד עליו גם כן. או יש לומר שלא נפקד על יוסף כלל אבל נפקד על ראובן, ולא בשביל חטא יוסף שהרי ראובן לא חטא במכירתו, אבל חטא בלהה נפקד עליו, ועל כן היו עשרה וראובן בכללם על החטא שחטא במעשה בלהה. וזה רמוז בפסוק (דברים לג) ויהיו מתיו מספר, כי היו עשרה עם ראובן ושם אכתוב בעזרת השם יתברך.ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(א) "ויהי בעת ההיא". באשר מעשה של מכירת יוסף היה התחלה להגלות הכללי ושעבוד מלכיות, שכל הגליות והשעבודים הם שלשלת אחת קשורים זה בזה כנודע, הקדים השם להכין אור המלך המשיח שיהיה אחרית הגליות ותכליתם, וכמ"ש ובימיהון די מלכיא אלין יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל, והכין קודם לכן שורש ישי אשר יעמוד לנס עמים אשר יצא מיהודה, ומשיח בן יוסף ירד מצרים למשול שם, ומשיח בן דוד היה כעצמים בבטן המלאה, וכמ"ש במד' וירד יהודה בטרם תחיל ילדה קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, "וירד יהודה", היה לו עונש שירד ממעלת אחיו ע"י שנדבק לחירה:
אור החיים (כל הפרק)
וירד יהודה וגו'. רז"ל אמרו (סוטה י"ג) שהורידוהו אחיו מגדולתו, והגאון ראב"ע אמר כי טעמו כי הבא מפאת צפון של עולם לדרומו הוא יורד ע"כ. דבריו צודקים אם לא היה אומר הכתוב תיבת מאת אחיו שמורה באצבע כי הירידה היתה מאחיו, עוד אומרו ויט עד איש וגו', ולדברי רז"ל יבא הכתוב על נכון כי וירד לשון ירידה יכוון ותיבת ויט איצטריך לגופו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח א.
וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו
יהודה יצא מהחבורה
רשי"י מסביר שיהודה יצא כי אחיו האשימו אותו שבגלל הצעתו יוסף נמכר לעבדות וראובן לא הצליח להציל את יוסף ולמנוע את האסון.
- אפילו אם זה נכון, המצב היה קשה מאוד אם יוסף היה מספר לאביו מה קרה ומי עשה לו מה. איך הם היו יוצאים מזה כלל לא ברור.
בכל אופן יהודה עזב את אחיו. הוא לא רצה לשבת כל יום בארוחת ערב עם אביו ולראות אותו מתאבל ולשתוק.
יהודה יצא ממשפחתו לזמן רב מאוד. יהודה התחתן עם כנענית, ככתוב: "וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית לח ב), היא ילדה לו 3 בנים, והוא חיתן אחד מהם, ככתוב: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ, וּשְׁמָהּ תָּמָר" (ביאור:בראשית לח ו. לאחר ששני בניו מתו, יהודה היה עדין עם חירה, ככתוב: "וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה" (ביאור:בראשית לח יב), והיה שם עד שתמר הובאה עליו למשפט (ביאור:בראשית לח כד).
אִישׁ עֲדֻלָּמִי
עדולם היא עיר מקראית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה. ילא בטוח שהמקום מזוהה, ושאנשי עדולם נהגו ללכת לתמנתה לגזוז את הצאן.
למה מוסיפים לנו את חירה העדלמי? מה הוא מעניין אותנו?
חירה מאוד חשוב לסיפור כי הוא עד ההגנה של תמר, שיהודה בא לשכב עם זונה, נתן ערבון, לא שילם גדי כפי שהוא הבטיח. כשהערבון הושב חירה מיד הבין שתמר היתה הקדשה שנעלמה. יהודה ידע שחירה מבין מה קרה, ושיהודה ביקש ממנו לא לפרסם "פֶּן נִהְיֶה לָבוּז" (ביאור:בראשית לח כג).
למה הסיפור על יהודה ותמר
עורכי התורה העניקו כבוד גדול ליהודה ולתמר.
- מה מטרת הסיפור:
- להראות את חשיבות יהודה ותמר כי מבנם, פרץ וחצרון בכורו, נולד בועז שנשא את רות המואביה, ומהם נולד דוד המלך.
- בסיפור מכירת יוסף האחים רצו להרוג את יוסף ולרשת אתו. סיפור תמר מביא התנהגות דומה של אונן שרצה להנות מנחלתו של ער ולא להקים לער יורש. על מעשה זה אלוהים העניש את אונן. בזכות חוק הייבום תמר קיבלה משפחה, ובניה זכו בנחלה שהגיעה לבעלה הראשון, והאח שרצה להנות מנחלת אחיו נכשל במזימתו.
- בסיפור מכירת יוסף, יוסף נמכר לעבדות ויעקב חשב שיוסף מת ואיבד את זרעו. אם ליוסף היתה אישה, יעקב היה מנסה להכריח את האחים לייבם אותה, והיה נוצר מצב מסובך לאחים שידעו שיוסף לא מת, ואחר כך כאשר יוסף נמצא חי ונשוי.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לח א"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.